קטגוריה:ויקרא ט ח
ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו.
וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ.
וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וַיִּקְרַ֥ב וַ - ו' החיבור
יִּקְרַ֥ב - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vqw3ms אַהֲרֹ֖ן אַהֲרֹ֖ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמִּזְבֵּ֑חַ הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּזְבֵּ֑חַ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4196
מורפ': HTd/Ncmsa וַיִּשְׁחַ֛ט וַ - ו' החיבור
יִּשְׁחַ֛ט - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7819 a
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֵ֥גֶל עֵ֥גֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5695
מורפ': HNcmsc הַחַטָּ֖את הַ - מילית, ה' הידיעה
חַטָּ֖את - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2403 b
מורפ': HTd/Ncfsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־לֽוֹ לֽ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּקְרַ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁחַ֛ט תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־עֵ֥גֶל מרכא (משרת, דרגא 5) הַחַטָּ֖את טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־לֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ מרכושו (כמו להלן טז, ו) .
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּקְרֵיב אַהֲרֹן לְמַדְבְּחָא וּנְכַס יָת עִגְלָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרֵיב אַהֲרן לְמַדְבְּחָא בִּזְרֵיזוּתָא וּנְכֵיס יַת עֶגְלָא דְחַטָאתָא דִידֵיהּ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ט] "ויקרב אהרן אל המזבח" -- בזריזות.
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וראיתי לתת לב בענין לפי מה שקדם לנו (תנחומא שפטים) כי נשבע ה' להעמיד העולם וברואיו במשפט, וכל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן יוותרו בני מעיו (ירושלמי שקלים פ"ה ה"א), אם כן אם הנפש החוטאת משפטה היא תמות כמאמר הנביא (יחזקאל י"ח, ד') איך יביא קרבן ויפטר, ונראה כי טעם נכון יש בדבר על פי המשפט, כי כשהאדם חוטא אין בחינתו בחינת אדם, על דרך אומרם ז"ל (סוטה נ א ג א) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, ונעשה בהמה וביום שחזר בתשובה רוח היא באנוש ועלה ממדריגת בהמה למדריגת אדם, האם ראוי הוא להמית אדם זה תחת בהמה, לזה יביא דוגמת החוטא שהוא בהמה וישתתף עמה בצער החושב כי ראוי הוא לעשות בו משפט זה, וכפי זה חלק רוח המרגיש הוא מציל את האדם בהערה זו, והוא מה שאמר הכתוב (תהלים, לו) אדם ובהמה תושיע ה' כי חלק הבהמי שבאדם בהצטרפותו עם האדם שהיא בחינת ההשכל נושע בו פירוש לצדו כדי שלא יענש והוא אינו ראוי לעונש, ובזה אפילו בדין הקרבת הקרבן בעד החטא הוא על קו המשפט, כאומרו (שם) משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ט ח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.