ויבינו במקרא/פרשת וזאת הברכה

פָּרָשַׁת הַשָּׁבֽוּעַ · מִקְרָאֵי מוֹעֵד · סִפְרֵי הַנְּבִיאִים · סִפְרֵי הַכְּתוּבִים
"וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא" לְפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה

---

הפרשה נקראת במלואה בשמחת תורה:
ראשון · שני · שלישי · רביעי · חמישי
חֲתַן מְעֹנָה (ספרדים) · חֲתַן תּוֹרָה · חֲתַן בְּרֵאשִׁית
מפטיר · הפטרה

---

קריאת התורה למנחה בשבת, שני וחמישי: כהן · לוי · ישראל

---

הציבור מוזמן להעלות הקלטות אישיות בעלות איכות! בבקשה להעלות את קובצי הקול שלך בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט. ניתן להיעזר בקבצים הקיימים או בדף הזה כדי לבחור שם מתאים לקובץ חדש.

---

---

פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה
מִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה · "וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא" (אוֹדְיוֹ)
מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ"י · מִקְרָא מְבוֹאָר
מִקְרָא וְתַרְגּוּם · שְׁנַֽיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
הבהרה: הטקסט מיובא כאן מתוך הדפים המקוריים של מקרא, תרגום (תאג') ו/או רש"י. נא להציע תיקונים והערות בדף השיחה בלבד.

---

---

שמיני עצרת ושמחת תורה בארץ ישראל

חלוקת הקריאה לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח:

1. חובת היום: חמישה קוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים".
2. עולים נוספים: נוהגים להעלות הרבה עולים נוספים לכבוד היום בשמחת תורה, וכן להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת. את כולם מעלים אחרי העולה החמישי קודם "חתן מעֹנה". קוראים וחוזרים מתחילת פרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה", לפחות שלושה פסוקים לכל אחד. ויש נוהגים לחזור רק על שלושת הפסוקים מ"וּלְאָשֵׁר אָמַר" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" (=חמישי) לכל העולים הנוספים.
3. חֲתַן מְעֹנָה: נוהגים להוסיף "חֲתַן מְעֹנָה" לפני חתן תורה וחתן בראשית. הוא קורא שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ".
4. חֲתַן תּוֹרָה: חתן תורה חוזר וקורא מ"וזאת הברכה" עד הסוף. חתן תורה אינו אומר קדיש אחרי הקריאה, ומברכים אותו רק לאחר קריאת "בראשית", כדי לקרוא "בראשית" תיכף ומיד אחרי סוף התורה.
5. חֲתַן בְּרֵאשִׁית: חתן בראשית קורא בספר התורה השני מ"בראשית ברא" עד "אשר ברא אלהים לעשות."
6. מפטיר: המפטיר קורא בספר התורה השלישי. קריאה זו ("ביום השמיני...") זהה לקריאה של שמיני עצרת בחוץ לארץ.

חלוקת הקריאה לפי מנהג האשכנזים:

1. ליל שמחת תורה: בליל שמחת תורה נוהגים להעלות שלושה אנשים לקרוא בתורה מתחילת פרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" (קוראים כמו במנחה בשבת ושני וחמישי), והעולים מברכים על קריאתם (שו"ע או"ח תרס"ט סעיף א' ומ"ב שם סקט"ו).
2. חובת היום: בשחרית קוראים חמישה מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים". בשבת (בארץ ישראל) קוראים עוד שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" ל"ששי", ואחר כך חוזר "חתן תורה" לקרוא מ"מְעֹנָה" עד הסוף. ויש נוהגים שבשבת מחלקים גם את העלייה הראשונה: כהן קורא עד "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" ולוי קורא מ"תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה" עד "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה", ואז יוצא שהעולה השביעי הוא הקורא מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ".^[1]
3. עולים נוספים: חוזרים וקוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" לחמישה עולים כל פעם, כדי להעלות כל אחד ואחד הנוכח בבית הכנסת. בסוף נוהגים להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת ביחד ומכסים אותם בטליתות כחופה ("כל הנערים").
4. חֲתַן תּוֹרָה: חתן תורה קורא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.
5. חֲתַן בְּרֵאשִׁית: חתן בראשית קורא בספר התורה השני מ"בראשית ברא" עד "אשר ברא אלהים לעשות."
6. טעמי המקרא: בשמחת תורה יש נוהגים לקרוא במנגינת הטעמים המיוחדת של הימים הנוראים, ואף לברך על הקריאה במנגינה זו.
7. מפטיר: המפטיר קורא בספר התורה השלישי. קריאה זו ("ביום השמיני...") זהה לקריאה של שמיני עצרת בחוץ לארץ.

ראשון

"וזאת הברכה..." עד "ועזר מצריו תהיה"

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

בשבת ראשון (לאשכנזים)

"וזאת הברכה..." עד "ישא מדברותיך"

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

בשבת שני (לאשכנזים)

"תורה צוה־לנו משה..." עד "ועזר מצריו תהיה"

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

שני (בשבת שלישי לאשכנזים)

"וללוי אמר..."

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

שלישי (בשבת רביעי לאשכנזים)

"וליוסף אמר..."

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

רביעי (בשבת חמישי לאשכנזים)

אשכנזים: "ולזבולון אמר..." עד "ומשפטיו עם ישראל".
ספרדים: "ולזבולון אמר..." עד "ים ודרום ירשה".

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

חמישי (בשבת שישי לאשכנזים)

אשכנזים: "ולדן אמר..." עד "ובגאותו שחקים".
ספרדים: "ולאשר אמר..." עד "ובגאותו שחקים".

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

חֲתַן מְעֹנָה לספרדים (בשבת שביעי לאשכנזים)

"מעֹנה אלהי קדם..." עד "ואתה על־במותימו תדרך"

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

חֲתַן תּוֹרָה

אשכנזים: "מעֹנה אלהי קדם..." עד "לעיני כל־ישראל".
ספרדים: "וזאת הברכה..." עד "לעיני כל־ישראל".

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית לימים נוראים	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית לימים נוראים	ישראלית

חֲתַן בְּרֵאשִׁית

בספר השני: "בראשית ברא אלהים..." עד "אשר ברא אלהים לעשות".

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

מפטיר

בספר השלישי: "ביום השמיני..." (זהה לשמיני עצרת ולשמחת תורה)

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

הפטרה

הפטרת שמחת תורה (לאחר קריאת "וזאת הברכה" וסיומה של התורה): ממשה ליהושע.

• ספרדים ותימנים: "ויהי אחרי מות משה עבד ה'..." (יהושע א א) עד "...בכל אשר תלך" (א ט).
• אשכנזים ואיטלקים ממשיכים לקרוא עד "...רק חזק ואמץ" (א יח).
• תוספת חתימה של פסוק אחד לתימנים: "ויהי ה' את יהושע, ויהי שמעו בכל הארץ" (יהושע ו כז). ברוב העדות נוהגים לקרוא חתימה זו רק בהפטרת ראשון של פסח.
• הפטרת הספרדים ועיקר הפטרת התימנים היא הפרשה הראשונה שבספר. הפטרת האשכנזים והאיטלקים היא שלושת הפרשות הראשונות שבספר.

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית

מנחה לשבת, שני וחמישי

פרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה שבתורה, אינה נקראת בשבת רגילה בתור "פרשת השבוע", אלא בשמחת תורה. אולם, תחילת הפרשה נקראת בתפילת מנחה של שבת פרשת האזינו, וכן בימי שני וחמישי לאחר שבת האזינו עד לפני סוכות.^[2]

כהן

"וזאת הברכה..." עד "ועזר מצריו תהיה"

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

לוי

"וללוי אמר..."

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

ישראל

"וליוסף אמר..."

קובץ	הקורא	מנגינה	הברה	פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	אשכנזית
שמיעה והורדה (מידע)	עשהאל	אשכנזית	ישראלית
שמיעה והורדה (מידע)	Ikki	ספרדי ירושלמי	ספרדי

הערות

1. לפי שיטת הגר"א (מעשה רב סימן רל"א) ביום חול עולים חמישה בלבד לקרוא בשני ספרי תורה לחובת היום: שלושה עולים לפני חתן תורה (לכאורה עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים"), חתן תורה הוא העולה הרביעי, וחתן בראשית הוא העולה החמישי (ולאחריו המפטיר קורא בספר התורה השלישי). וכשחל בשבת (בארץ ישראל) עולים סה"כ שבעה ומפטיר. ואם רוצים להוסיף חוזרים וקוראים כמנהג העולם.
2. הקריאה הקצרה מתחילת פרשת וזאת הברכה לשלושת העולים (כהן, לוי, ישראל) זהה לחלוקתה בשביל שלושת העולים הראשונים בשמחת תורה (כשהיא לא חלה בשבת). ואולם יש אשכנזים הנוהגים שבשמחת תורה קוראים את פרשת וזאת הברכה במנגינה מיוחדת, ולא במנגינה הרגילה המשמשת בימי שני וחמישי ומנחה בשבת.