התורה והמצוה על שמות לה ג
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק ל"ה • פסוק ג' |
• א • ב • ג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות לה ג:
ה. לא תבערו אש וגו' ביום השבת מבואר שאין הבערה אסורה אלא ביום השבת. לא סמוך לחשכה של שבת. ובשביעית דכתיב בחריש ובקציר תשבות. ופי' ר"ה (דף ט) שבא לאסור תוס' שביעית. והוא על פי מה שאמרו בפרשת בהר. שבאה השמיטה להשלים שבימת הארץ שאינה שובתת בשבתות ומוציאה פירותיה. צוה שתשבות את השבת בשנים.
וזהו שאמר ויום השביעי תשבות. ואם תאמר הלא הארץ אינה שובתת. על זה אמר בחריש ובקציר תשבות. והוא נסתר לנקבה, שהארץ תשבות את השבת ע"י מניעת חריש וקציר. ולמדו לתוספת שביעית שלא יחרוש חריש שיועי אל הקציר. כמה שאמרו בראש השנה (דף ט). והוא אמינא שהוא הדין שבשבת לא ידליק הנר בערב שבת כי ידלק בשבת. לכן אמר שהאזהרה לא תבערו אש הוא רק ביום השבת לא קודם.
ו. בכל מושבותיכם , בא להוציא בהמ”ק שמותר להבעיר המערכה בשבת. ומובא בשבת (דף כ) דמה שאמר אש תמיד תוקד, יש לומר תמיד אף בטומאה, ולא נדע שבת. וממה שאמר מושבותיכם בכנוי, למד שרצונו לומר בכל מושבותיכם, אף במושב הבתי דינים. שכתוב בפ' רוצחים והיו אלה לכם לחקת משפט בכל מושבותיכם . ללמד שאין שרפת בת כהן דוחה שבת. ומובא ביבמות (דף ו ע”ב) וסנדהרין (דף לה ע"ב). ועין בפרשת משפטים ( משפטים נט ).
ז. לא תבערו אש , הבערה היתה בין ל"ט מלאכות המשכן ולמה הוציא אזהרה זו ביחוד.משיב ר' יונתן, שבא ללמד על הכלל כלו. שחייב על כל מלאכה בפני עצמה. שאף שנוכל ללמד מה שנאמר בחריש ובקציר תשבות. והוא סבירא ליה כר' ישמעאל בר"ה (דף ט) שבא על שבת בראשית. נאמר שצריך שיעבור על שתים ומובא בשבת (דף ע).
ח. ר' נתן אומר הרמב"ן הביא מכלתא זו, וגרסתו היא ר' נתן אומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, למה נאמר, לפי שהוא אומר ויקהל משה, שומע אני יהא רשאי להדליק לו את הנר להטמין לו את החמין ולעשות מדורה בשבת. תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מקום ביום השבת. ופי' שבא הכתוב לאסור בשבת הבערה לצורך אוכל נפש. שביום טוב הותר אוכל נפש והוי אמינא שהוא הדין בשבת. לכן אמר לא תבערו. שרוב תשמידי האש הוא לצורך הנאת האדם. דאף שכבר כתוב את אשר תאפו אפו, ונדע לאסור אפיה ובשול, נאמר שיתר הענינים, שהם הנאת הגוף, כגון הדלקת הנר ומדורה להתחמם מותר משום עונג שבת. לכן למד שאסור ופרט ביום השבת. ר”ל לאפוקי יום טוב שבו התיר כל זה.
<< · התורה והמצוה על שמות · לה · ג · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-35-03