התורה והמצוה על דברים טז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק ט"ז • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ז, י"ד:

וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טז יד:

קצח.

ושמחת . כבר למד ( ראה קץ ) שמחה לפסח וסוכות, מעצרת, שלכן הזכיר יצ"מ. כי פסח תלוי ביצ"מ, וכן סוכות תלוי ביצ"מ, כמ"ש בספרא אמור רז . וא"כ מיותר בכאן ושמחת - לרבות כל מיני שמחות.

וכמו שמפ' בחגיגה ח, שיוצאים ידי חובה בנדרים ונדבות ומעשר בהמה וכו'. ולבל נטעה שיוצאים בעופות ומנחות, אמר בחגך , ששם “חג" הונח על החגיגה, כמ"ש בפ' אמור קצא. ור"ל שתשמח בבשר שאתה מביא ממנו חגיגה. ועיי"ש בתוס' ד"ה "ושמחת" ושם ע"ב ד"ה “מי".

ומ"ש "חביב חביב קודם", כבר נזכר למעלה כמה פעמים.





קיצור דרך: mlbim-dm-16-14