השתפכות הנפש/צו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הַדִּבּוּר־פֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בַּמֶּה שֶּׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמִּי שֶׁחָלַם לוֹ חֲלוֹם לֹא טוֹב יְטִיבֶנּוּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא דְּלֵימְרֵי לֵהּ חֶלְמָא טָבָא חָזֵית כַּמָּה פְּעָמִים, וּבָזֶה רוֹאִים נִפְלְאוֹת תַּקִּיפוּת הַדִּבּוּר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת חָלַם לוֹ חֲלוֹם רַע אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שֶהַמֵּיטִיבִים לוֹ בְפִיהֶם חֶלְמָא טָבָא חָזֵית כַּמָּה פְּעָמִים, בָּזֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה הַחֲלוֹם בֶּאֱמֶת טוֹב וְלַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹבָה. נִמְצָא שֶׁרוֹאִים בָּזֶה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד לַהֲפֹךְ אֶת הָאָדָם עַצְמוֹ גַּם כֵּן מֵרַע לְטוֹב, כִּי עִקַּר נִצָּחוֹן לַמִּלְחָמָה הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה וְכַנַּ"ל, וְזֶה עִקַּר הַכְּלִי זַיִן שֶׁל מָשִׁיחַ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ב') וְשֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁכָּל כְּלֵי זֵינָם הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן עִקַּר בִּטּוּל הַשִּׁכְחָה וְלִזְכּוֹת לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתִי בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זָכוֹר בַּפֶּה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ גַּם בְּעִנְיַן לִמּוּד הַפָּשׁוּט שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁחוֹזֵר מִשְׁנָתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּפֶה מָלֵא עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֵר לִמּוּדוֹ תָּמִיד וְכֵן הוּא גַּם כֵּן לְעִנְיַן זִכָּרוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הָעֵצָה לִזְכּוֹת לָזֶה הוּא לַחֲזֹר הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּדִבּוּר פִּיו לִהְיוֹת רָגִיל בְּכָל יוֹם לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא מֵעִנְיָן הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִמֶּנִּי לָעוֹלָם הַבָּא מַה יִּהְיֶה סוֹפִי, וְכִי בָּאתִי הֵנָּה לִקְבֹּעַ עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, בְּזֶה הָעוֹלָם, הֲלֹא הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין שׁוּם קְבִיעוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר וְהָרָץ וְהַפּוֹרֵחַ מְאֹד וְלֹא בָּאתִי הֵנָּה כִּי אִם לְהָכִין עַצְמִי לְעָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ', וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִלְמֹד הַרְבֵּה סִפְרֵי מוּסָר הַבְּנוּיִים עַל יְסוֹדוֹת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַסִּפְרֵי מוּסָר הַקְּדוֹשִׁים מַזְכִּירִין הֵיטֵב אֶת תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּלְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא מִתַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם וְזֶה בְּחִינַת כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. (שָׁם):