השתפכות הנפש/צז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהִפְלִיגוּ מְאֹד בְּמַעֲלַת קָרְבָּן מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבָּן הֶעָנִי שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא פַּר וְאַיִל וְכֶבֶשׂ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן מָצָא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּקָּנָה שֶׁיָּבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קֶמַח שֶׁהִיא חֲבִיבָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי נֶאֱמַר בָּהּ "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה", לְרַמֵּז שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ. וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת צַו אָמְרוּ לְעִנְיַן מַעֲלַת קָרְבַּן מִנְחָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם בָּאִים חֶצְיָם וְזֶה בָּאָה חֶצְיָהּ מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. גַּם אָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה לֶךְ־לְךָ, כָּל הַקָּרְבָּנוֹת גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלָּשׁ וְתוֹר וְגוֹזָל שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּרִים וְכוּ' וְעוֹפוֹת חוּץ מֵעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְיֵשׁ מָאן דְּאָמַר שָׁם שֶׁגִּלָּה לוֹ גַּם קָרְבַּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה רַק בְּרֶמֶז. וְכָל זֶה מְרַמֵּז לְעִנְיַן תְּפִלַּת הֶעָנִי הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק דַּף קצ"ה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַקָּרְבַּן עַתָּה הוּא תְּפִלָּה כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁיּוּכַל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְגָלוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", כְּמוֹ הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם, בִּבְחִינַת: "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ", אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא בְּלִי שֵׂכֶל וּבְלִי כַּוָּנָה הָרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ שׁוֹפֵךְ שִיחוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְגַם אִם הַתְּפִלָּה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ מְעֹרֶבֶת בִּפְסֹלֶת וּבְמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ,שֶׁאֲפִלּוּ אֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם עָלָיו וּמְקַבְּלָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּה זֹאת דַּוְקָא מַגִּיעַ תִּקּוּנָהּ עַד אֵין קֵץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כִּי תְּפִלָּה כָּזֹאת דַּוְקָא יְקָרָה מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַצְּעָקָה וְהַתְּפִלָּה. וְכָל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תְּלוּיָה בָּזֶה כִּי בָּזֶה תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּדַלֵּי דַּלֵּי דַּלּוּת וְכוּ', וְעַל כֵּן זֶה הַסּוֹד לֹא נִתְגַּלָּה אֲפִלּוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ רַק בְּרֶמֶז, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת זֶה הַסּוֹד בְּפֵרוּשׁ עַד הֵיכָן רַחֲמָיו וְרִבּוּי סְלִיחָתוֹ מַגִּיעַ שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ" שֶׁדָּרְשׁוּ בְּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא זֶה עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל רַק כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּחוּס עַל עַצְמוֹ וְאַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים לְעוֹלָם כִּי "חַסְדֵּי ה'לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו". וְעֹצֶם הַחֶסֶד הַזֶּה מִתְגַּלֶּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ תָּמִיד עָנִי וְאֶבְיוֹן בְּחִינַת: "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן" שֶׁאָמַר דָּוִד, בְּחִינַת 'עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר', וְהוּא עוֹסֵק לְתַקֵּן וּלְהוֹשִׁיעַ לְכָל הָעֲנִיִּים בִּבְחִינַת: "יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן" וְכוּ', וְהֵם מְרַמְּזִים לָנוּ יִקְרַת הַ"תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף" בְּצָרָתוֹ, אֲפִלּוּ אִם תְּפִלַּת הֶעָנִי הַזֹּאת אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת עַד הֵיכָן מַגִּיעַ תִּקּוּנָהּ. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁבָּאָה חֶצְיָהּ (הַיְנוּ תְּפִלַּת הֶעָנִי שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת וּמְעֹרֶבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה אַף־עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבְּלָהּ כַּנַּ"ל) וּמִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שָׁם, הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה ז):