לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/צה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



עִקַּר כֹּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת מַלְכוּת פֶּה. כִּי הַמֶּלֶךְ מַנְהִיג כָּל מַלְכוּתוֹ רַק עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר וְכָל נִצָּחוֹן שֶׁל הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ וְהָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם כָּל יָמָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְנִצַּח כֻּלָּם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר פֶּה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכָּלַל כֻּלָּם בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ וְעַל כֵּן זָכָה בֶּאֱמֶת לְמַלְכוּת נִצְחִי שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ. וְעַל כֵּן בְּרֹב מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים מַתְחִיל בָּהֶם לַמְנַצֵּחַ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁעָשָׂה הַמִּזְמוֹר בִּשְׁבִיל הַלְוִיִּים שֶׁיֹּאמְרוּהוּ שֶׁהֵם מְנַצְּחִים בְּשִׁיר וְכוּ'. וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ גַּם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּפְשִׁיטוּת, כְּמַזְהִיר וְאוֹמֵר לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לִלְחֹם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם, שֶׁכָּל אָדָם מֻכְרָח בָּזֶה כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, וְרוֹצֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה בִּשְׁלֵמוּת, יֹאמַר מִזְמוֹר זֶה אוֹ מִזְמוֹר זֶה בְּפֶה מָלֵא. וְהָבֵן הֵיטֵב. וּכְמוֹ כֵן הוּא לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֲמִירַת תְּהִלִּים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים יְנַצַּח הַכֹּל בְּוַדַּאי. גַּם דָּוִד אָמַר לַמְנַצֵּחַ עַל עַצְמוֹ כִּמְנַשֵּׂא וּמְחַזֵּק עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד" - הַיְנוּ לְדָוִד שֶׁמְּנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת עַל־יְדֵי דִּבּוּרוֹ, אוֹמֵר עַתָּה זֶה הַמִּזְמוֹר. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפֵלָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מְנַצֵּחַ הַרְבֵּה עַל־יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל שִׂיחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ' שֶׁאוֹמֵר. כִּי זֶהוּ נִצָּחוֹן נִצְחִי שֶׁנִּשְׁאָר לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה שֶׁעַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ יַעֲסֹק בָּזֶה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה בְּוַדַּאי יְנַצַּח הַמִּלְחָמָה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל. וּכְמוֹ שֶׁבְּמִלְחָמָה גַשְׁמִית הָעִקָּר הוּא חֹזֶק הַלֵּב שֶׁל אַנְשֵׁי הַחַיִל שֶׁלֹּא יְאַבְּדוּ לְבָבָם, וְיֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה לִמּוּדִים לְחַזֵּק לֵב אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַיּוֹצְאִים בַּמִּלְחָמָה, כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה גַּם כֵּן שֶׁצְּרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְכָל עֵת מְאֹד וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין וּלְהַזְכִּיר זֹאת בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בְּפֶה מָלֵא, שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד לְהַדִּבּוּר לְנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת לַמְנַצֵּחַ שֶׁמַּזְכִּיר בְּכָל פַּעַם. כִּי צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה וְדִבּוּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יְנַצַּח עַל־יְדֵי־זֶה אִם יִהְיֶה חָזָק לַעֲסֹק בָּזֶה כָּל יָמָיו כַּנַּ"ל. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ אִם לֹא יִזְכֶּה לְנַצֵחַ הַמִּלְחָמָה בִּשְׁלֵמוּת חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר נִצַּח הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּעַצְמָם שֶׁדִּבֵּר וּבִקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בִּשְׁבִיל נִצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה זֶה נִשְׁאָר לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם לֹא זָכָה חַס וְשָׁלוֹם, לִגְמֹר פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד בִּפְרָט דִּבּוּרִים וְקוֹלוֹת שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁזֶּה יָקָר מִן הַכֹּל.