השתפכות הנפש/מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כְּשֶׁהוֹדִיעַ עִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, דִבֵּר עִמּוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הֲלֹא הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ בְּפֵרוּשׁ רַק כִּלְאַחַר יָד, כְּאוֹמֵר אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּלוֹמַר אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךָ הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת. אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּךְ. וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁאֹל יוֹתֵר, כִּי יָדַע כִּי קֻשְׁיָא זוֹ יְכוֹלִין לְהַקְשׁוֹת גַּם עַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִכְּבָר עַל עִנְיַן תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בִּרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ וְכַיּוֹצֵא (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּאוֹת צ"ג מַה שֶּׁהֵבֵאתִי מִסֵּפֶר "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" חֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת פִּקָּדוֹן הֲלָכָה ג') (שָׁם).