השתפכות הנפש/מה

<< · השתפכות הנפש · מה · >>

אָמַר טוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת, כְּשֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ יֹאמַר, הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה. כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַהַתְחָלוֹת וַאֲפִלּוּ הַמְחַקְּרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַהַתְחָלָה הִיא כְּמוֹ חֲצִי דָּבָר שֶׁל כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִמְצָא מִמָּה נַפְשָׁךְ יַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה וְיֹאמַר כַּנַּ"ל. כִּי מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם הָיָה מִקֹּדֶם טוֹב עַכְשָׁו יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, מִקֹּדֶם לֹא הָיָה טוֹב בְּוַדַּאי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה (שָׁם).