השתפכות הנפש/מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְבּוֹדֵד בֶּאֱמֶת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בִּפְרָט אִם זוֹכֶה לְהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדוֹת וּבַיְּעָרִים, אֲזַי הוּא מַרְגִּישׁ בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁפּוֹסֵעַ שָׁם טַעַם גַּן עֵדֶן. גַּם אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מִשָּׁם אָז כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְאֵין הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקֹּדֶם (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן י"ז).