הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם מתוך ספר החוקים הפתוח

הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם

שנערך ונחתם בירושלים ביום י״ז בטבת התשס״ח (26 בדצמבר 2007)


י״פ תשס״ח, 1766.


תוקפו של הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם בשנת 2007 בלבד.


בין

ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי סיגלית סייג, סגנית בכירה לחשב הכללי ואבי גבאי, סגן בכיר לחשב הכללי
– מצד אחד

לבין

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי יגאל בן שלום, המנהל הכללי ואברהם ברף חשב המוסד
– מצד שני
הואיל וממשלת ישראל מבקשת לשלם הטבה לאוכלוסיות מעוטות יכולת בישראל בסכום חד־פעמי, עקב ייקור מחירי הלחם (להלן – ההטבה) באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לכללים המפורטים בהסכם זה;
והואיל וברצון הממשלה לממן את ההטבה, אשר תשולם באמצעות המוסד בהתאם לכללים המפורטים בהסכם זה;
והואיל וביום 13 לדצמבר 2007 אישרה ועדת הכספים של הכנסת הקצאת 60 מיליון שקלים חדשים למימון התשלום כאמור;
והואיל והמוסד הסכים לבצע את האמור בהסכם זה לאחר שנתמלאו התנאים שבסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:
המבוא
דברי המבוא להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד מגוף ההסכם.
הגדרות
בהסכם זה –
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”גמלה“ – כל אחת מאלה:
(א)
גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(ב)
תשלום חודשי לפי חוק המזונות;
(ג)
קצבה לפי סעיפים 200, 201 ו־202 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – קצבת נכות);
(ד)
סכום ההטבה
(א)
מי שהיה זכאי לגמלה בעד החודשים אוגוסט עד דצמבר 2007 (להלן – התקופה הקובעת), כולם או חלקם, תשולם לו הטבה בשיעור של 0.7% מסכומי הבסיס המפורטים בסעיף קטן (ב), לפי העניין, בעד כל חודש שבו היה זכאי לגמלה בתקופה הקובעת.
(ב)
סכום הבסיס לחישוב ההטבה הוא כמפורט להלן:
(1)
לגבי זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה
(א)
שזכאי לקצבה מהמנויות להלן – הסכום שהיה זכאי לו לפי חוק הבטחת הכנסה, בצירוף סך כל הקצבאות המשתלמות לו מבין אלה:
(1)
(2)
תשלום חודשי לפי חוק המזונות;
(3)
קצבת נכות;
(ב)
שאינו מנוי בפסקת משנה (א) – הגמלה שהיה זכאי לה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(2)
לגבי תשלום חודשי לפי חוק המזונות – הסכום הקבוע בפסק הדין למזונות או הסכום שהיה זכאי לו לפי חוק המזונות, לפי הנמוך, אלא אם כן היה זכאי להטבה לפי פסקה (1) לעיל;
(3)
לגבי קצבת נכות – הסכום שזכאי לו התובע לפי סעיפים 200, 201 ו־202 לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, אלא אם כן היה זכאי להטבה לפי פסקה (1) לעיל;
(4)
לגבי קצבת ילדים כמשמעותה בסימן ב׳ לפרק ד׳ שבחוק הביטוח הלאומי – מספר הילדים שבעדם משתלמת הקצבה כפול הסכום הבסיס כמשמעו בסעיף 68(א) לחוק הביטוח הלאומי, אלא אם כן היה זכאי להטבה לפי פסקה (1) לעיל.
(ג)
הטבה בשיעור הפחות מעשרים שקלים חדשים – לא תשולם, אלא אם כן הזכאי להטבה זכאי, במועד תשלום ההטבה, גם לגמלה.
החזר
(א)
הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תחזיר למוסד כל הוצאה שיוציא לפי הסכם זה, ובכלל זה הוצאותיו המינהליות כפי שיסוכמו בין המוסד לביטוח לאומי למשרד האוצר.
(ב)
המוסד יגיש לממשלה במועד שייקבע, החל בחודש הראשון שלאחר תחילתו של הסכם זה, חשבון מפורט של ההוצאות שהיו לו, עקב ביצוע התשלומים לפי הסכם זה, בחודש שקדם לאחר שבו הוגש החשבון.
(ג)
הממשלה תשלם למוסד את הסכומים שהוציא לביצוע התשלומים לפי הסכם זה בתוך 30 ימים מיום הגשת החשבון כאמור בסעיף קטן (ב); לא שולם למוסד התשלום בתוך 30 ימים כאמור ייווספו לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד המיועד לתשלום ועד ליום התשלום בפועל.
תחילה
תחילתו של הסכם זה ביום פרסומו.
ולראיה באו הצדדים על החתום
יגאל בן שלום
אבי ברף
המוסד לביטוח לאומי
סיגלית סייג
אבי גבאי

משרד האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.