לדלג לתוכן

הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קדושה דסדרא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
קְדוּשָׁה דְּסִדְרָא



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


שַׁחֲרִית לְחוֹל
קְדוּשָׁה דְּסִדְרָא

 אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.
 אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו.
תהלים קמה
תְּהִלָּה לְדָוִד
אֲרוֹמִמְךָ, אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.
זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.
יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.
לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.
סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.
עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.
צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.
קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
(ש"ץ) וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.
לא אומרים את המזמור הבא ("לַמְנַצֵּֽחַ") בראש חודש, חול המועד, חנוכה, פורים ושושן פורים (י"ד-ט"ו באדר או באדר השני) וגם בפורים קטן (י"ד-ט"ו באדר הראשון), יום העצמאות ויום ירושלים, תשעה באב, ערב פסח וערב יום כיפור.
תהלים כ
לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּֽדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶֽךָּ. יִזְכֹּר כׇּל מִנְחֹתֶֽךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶֽלָה. יִתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶֽךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵֽינוּ נִדְגֹּל; יְמַלֵּא יְיָ כׇּל מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ. עַתָּה יָדַֽעְתִּי, כִּי הוֹשִֽׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵֽהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵֽשַׁע יְמִינוֹ. אֵֽלֶּה בָרֶֽכֶב וְאֵֽלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַֽחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ נַזְכִּיר. הֵֽמָּה כָּרְעוּ וְנָפָֽלוּ, וַאֲנַֽחְנוּ קַּֽמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (ש"ץ) יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶֽשַׁע בְּיַעֲקֹב, נְאֻם יְיָ. וַאֲנִי, זֹאת בְּרִיתִי אֹתָם, אָמַר יְיָ: רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶֽיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְּפִֽיךָ לֺא יָמֽוּשׁוּ מִפִּֽיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶֽרַע זַרְעֲךָ, אָמַר יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֺא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּמְקַבְּלִין דֵּן מִן דֵּן וְאָמְרִין: קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה, בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ; קַדִּישׁ עַל אַרְעָא, עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ; קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יְיָ צְבָאוֹת; מַלְיָא כׇל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ. וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וְשִׁמְעֵת בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּי מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין: בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. יְיָ יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד. יְיָ מַלְכוּתֵהּ (קָאֵם) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יְיָ אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ, שׇׁמְרָה־זֹאת לְעוֹלָם, לְיֵֽצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ. וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֺא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֺא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ. צִדְקָתְךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם. בָּרוּךְ יְיָ, יוֹם יוֹם; יַעֲמׇס־לָֽנוּ, הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ. בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ; הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעׇבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק, וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה, וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה, לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְמַֽעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם; יְיָ אֱלֺהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. (ש"ץ) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ, כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְשֶֽׁיךָ, יְיָ. יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. ממשיכים בתפילת מוסף בראש חודש ובחול המועד, לאחר שהש"ץ אומר חצי קדיש.
בשאר הימים הש"ץ אומר כאן קדיש שלם:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

המשך: סוֹף תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְחוֹל

הערות

[עריכה]