הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים)
הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים) מתוך 
הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971
הוראות בדבר נכסים נזילים
ק״ת תשל״א, 690, 860; תשל״ב, 359, 621; תשל״ג, 66, 573, 593, 843, 1376, 1737, 1891; תשל״ד, 181, 466, 466, 1188, 1694; תשל״ה, 272, 847, 1806, 2293; תשל״ו, 837, 1263; תשל״ז, 309; תשל״ח, 71, 182, 400, 591, 1071, 1271; תשל״ט, 331, 652, 946; תש״ם, 568, 987, 1226; תשמ״א, 426; תשמ״ב, 819, 1325; תשמ״ג, 241, 831, 1615; תשמ״ד, 405, 734, 1405, 2160; תשמ״ה, 674, 1721, 1791, 1877; תשמ״ו, 438, 632, 904; תשמ״ז, 991, 1276; תשמ״ח, 38, 252, 252, 533, 940; תשמ״ט, 54, 518, 740, 1188, 1335; תש״ן, 168, 586, 1295; תשנ״א, 244, 299; תשנ״ב, 461, 1111, 1561; תשנ״ג, 1085; תשנ״ד, 728, 729, 814, 1300; תשנ״ה, 16, 458, 1313; תשנ״ח, 209, 326; תשע״א, 587; תשע״ה, 216; תשע״ז, 228.
שינוי שיעור נכסים נזילים: י״פ תשמ״ג, 2829; תשמ״ה, 2895.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 49 לחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, לאחר התייעצות עם הועדה ובאישור הממשלה, אני מורה לאמור:
תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי
הגדרות [תיקון: תשל״ג־4, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ח־6, תשל״ט־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח, תשמ״ח־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח]
בהוראות אלה –
”המפקח“ – (נמחקה);
”פקדון למתן הלוואות“ – פקדון שהמפקיד הורה לתאגיד הבנקאי להלוות כנגדו לאדם מסויים, לסוג מסויים של אנשים, או למטרה מסויימת, וההלוואה ניתנת על אחריות המפקיד, שהתחייב לה בכתב;
”משרד“ – מקום עסקים של תאגיד בנקאי;
”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שאישר שר האוצר על פי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956;
”פקדון צמוד“ – פקדון שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן, או למדד אחר;
”פקדון צמוד למדד“ – פקדון במטבע ישראלי שלפי תנאיו הקרן או הריבית עליו צמודות, כולן או מקצתן, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר ואשר על פי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
”פקדון צמוד לשער החליפין“ – פקדון במטבע ישראלי שהקרן צמודה במלואה או בחלקה לשער החליפין של המטבע הישראלי למטבע חוץ, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
(3)
(בוטלה);
”פקדון לזמן קצוב“ – פקדון, אשר לפי תנאיו נתקיימו בו כל אלה:
(1)
במשך תקופה קצובה אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו;
(2)
הוא אינו פקדון צמוד;
(3)
התאגיד הבנקאי לא הקנה למפקיד תעודה עוברת לסוחר על הפקדון או תעודת פקדון שהעברתה מותנית בהסכמת התאגיד הבנקאי בלבד;
(4)
(בוטלה);
”פקדון לטווח ארוך“ – כל אחד מאלה:
(1)
פקדון אשר לפי תנאיו, אין המפקיד זכאי לגבות את הפקדון או חלקו במשך תקופה קצובה של שנה לפחות;
(2)
פקדון לתקופה של שנתיים ומעלה המופקד או הנפרע לשיעורין, אשר לפי תנאיו לפחות מחצית ממנו אינה עומדת לפרעון בתוך שנה ממועד הפקדתו, ולענין פקדון המופקד לשיעורין – ממועד ההפקדה הראשונה;
”פקדון חוזר קרדיטורי“ – (בוטלה);
”פקדון להזמנת ניירות ערך“ – (בוטלה);
”פקדון לא תושב (שקלים)“ – פקדון במטבע ישראלי של תושב חוץ שהופקד לפי סעיף 39א להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״א–1971 [צ״ל: התשל״ח–1978] (להלן – ההיתר הכללי);
”נזילות חובה“ – סכום הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
”נזילות בפועל“ – סכום הנכסים הנזילים שהחזיק תאגיד בנקאי בפועל לפי אחד מפרקי הוראות אלה;
”שבוע“ – שבוע המתחיל ביום חמישי ומסתיים ביום רביעי שלאחריו;
”תאגיד בנקאי“ – למעט תאגיד בנקאי שאינו עוסק בקבלת כספים בפקדון.
[תיקון: תשל״ה, תשל״ה־2, תשל״ה־4, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ד־2]
(בוטל).
פקדון [תיקון: תשל״ט־2, תש״ם־2, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2]
(א)
בהוראות אלה, ”פקדון“ – כל התחייבות בפקדון של תאגיד בנקאי.
(ב)
כדי להסיר ספק נאמר בזה כי ”התחייבות בפקדון“ כוללת, לענין הוראות אלה, גם התחייבויות של תאגיד בנקאי כדלהלן:
(1)
התחייבות בשל הלוואה שקיבל;
(2)
התחייבות לשלם כסף לאדם, אם קיבל התאגיד הבנקאי תמורתה כספים ובסכום שקיבל, מלבד דמי עמלה בשל מתן ההתחייבות;
(3)
התחייבות על פי שיק או פקודת תשלום שמשך על עצמו, שטר חוב שעשה או קיבול שטר חליפין, אם ההתחייבות היא לפרעון עם דרישה או שמועד פרעונה הגיע;
(4)
(א)
התחייבות על פי ערבות לפי סעיף 14ד לפקודת הבנקאות, 1941;
(ב)
התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת התאגיד הבנקאי והומחה בידו;
(ג)
התחייבות על פי ערבות להבטחת אשראי שניתן מאת מלווה ללווה ביזמתו או בתיווכו של התאגיד הבנקאי;
(5)
התחייבות הנובעת מכספים ששולמו על חשבון ניירות ערך שהוצעו לציבור על פי תשקיף שפרסומו הותר כאמור בסעיף 15 לחוק ניירות ערך ואשר הופקדו לפי תנאי התשקיף והוראות סעיף 28 לחוק ניירות ערך;
(6)
התחייבות התאגיד הבנקאי להחזיר נייר ערך ששאל, אם מכר את נייר הערך; סכום ההתחייבות יהיה הסכום שקיבל התאגיד הבנקאי תמורת המכירה.
(ג)
התחייבות שניתן להגדירה כפקדון לפי סעיף קטן (א) או לפי אחת או יותר מפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ב), תיכלל בחישוב סכום הפקדונות לפי הוראות אלה פעם אחת בלבד.
(ד)
לעניין הוראות אלה, דינו של פקדון שיש לגביו זכות קיזוז או שעבוד כדין כל פקדון אחר.
(ה)
מפקדון העומד לזכות מפקיד לא תופחת הלוואה שניתנה לאותו מפקיד או לאדם אחר, אלא אם הותרה ההפחתה במפורש בהוראות אלה.
(ו)
(בוטל).
(ז)
לענין הוראות אלה דין קבלת הלוואה על ידי המפקיד כנגד הפקדון, כדין גבייתו או פרעונו.
פקדונות שאינם חייבים בנזילות [תיקון: תשל״ה, תשל״ח־4, תשמ״ה־4, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, צשע״א, תשע״ה]
תאגיד בנקאי אינו חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד כל אחד מאלה:
(1)
הלוואה מבנק ישראל;
(2)
פקדון מתאגיד בנקאי אחר;
(3)
(בוטלה);
(4)
(בוטלה);
(5)
(נמחקה).
נזילות על פי ממוצע שבועי [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ה־4]
(א)
תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים לפי הוראות אלה, באופן שנזילותו בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים תהיה שווה לנזילות החובה שלו על בסיס אותו ממוצע.
(ב)
בחישוב של נזילות חובה ושל נזילות בפועל על בסיס הממוצע השבועי של נתונים יומיים –
(1)
נתונים יומיים יחושבו על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים בכל יום; לענין יום שאינו יום עסקים, יחושבו הנתונים על פי מצבו של התאגיד הבנקאי בגמר העסקים, ביום העסקים האחרון שקדם לאותו יום;
(2)
הנגיד רשאי, בדרישתו בדבר הגשת דו״חות לפי סעיף 50 לחוק, להורות או להתיר לתאגיד בנקאי לדווח על פריט פלוני לתקופה קצובה על בסיס מצבו של התאגיד הבנקאי ביום מסויים ולקבוע הוראות בדבר חישוב נזילות חובה במקרה כזה;
(3)
כאשר הסכום של פריט אחד מוגבל על ידי הסכום של פריט אחר, ייעשה החישוב על בסיס הממוצע השבועי של הנתונים היומיים לגבי שני הפריטים.
פרק שני: נזילות במטבע ישראלי
נזילות חובה על פקדונות במטבע ישראלי [תיקון: תשל״א, תשל״ב, תשל״ב־2, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־4, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ח־6, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, י״פ תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תשמ״ט־5, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ח]
תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע ישראלי שבמשרדיו בישראל, בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
פקדונות צמודים ותכניות חסכון –
(א)
(ב)
פקדון צמוד לשער החליפין –
(1)
(2)
(ג)
פקדון צמוד למדד –
(1)
(2)
(ד)
(ה)
התחייבות בפקדון הנובעת מאיגרות חוב או משטרי חוב שהוציא התאגיד הבנקאי –
(1)
(2)
(ו)
פקדון צמוד לשער החליפין –
(1)
(2)
(7)
פקדון לא תושב (שקלים) –
(א)
(ב)
(8)
שבירת פקדון לטווח ארוך [תיקון: תשל״ד־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ח־6, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשמ״ט, תשמ״ט־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3]
פרע תאגיד בנקאי –
(1)
פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
(2)
יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 6(8) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות שלפי סעיף 6(1).
[תיקון: תשל״ח־6, תשמ״ח, תשמ״ט־4, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט־5]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ט־5]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״ג־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד, תשל״ד־2, תשל״ה־2, תשל״ה־4, תשל״ח־6, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תש״ן]
(בוטל).
סוגי נכסים נזילים [תיקון: תשל״א, תש״ם־2, תשמ״ה־4, תשמ״ח־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב, תשנ״ה־2]
(א)
הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיקם לפי פרק זה יהיו –
(1)
פקדון במטבע ישראלי בבנק ישראל;
(2)
שטרי כסף ומעות במטבע ישראלי בידי תאגיד בנקאי במשרדיו בישראל;
(3)
(נמחקה).
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג־6, תשל״ה־2]
פרק שני1: נזילות על נכסים (בוטל)
[תיקון: תשל״ג־6, תשל״ד־5, תשל״ה, תשל״ה־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג־6, תשל״ד־5, תשל״ה, תשל״ה־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח]
פרק שלישי: חסכונות
שיעור נזילות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ד־2]
תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונותיו במטבע ישראלי במסגרת תכניות חסכון בשיעור שלא יפחת מחמישה אחוזים מסכום הפקדונות; הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, יקבע בהודעה ברשומות את שיעורי הנזילות שיחולו על כל תכנית ותכנית.
הפחתה מחובת נזילות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ט, תשנ״ד־2]
(א)
הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע, לאחר התיעצות עם שר האוצר או מי שהסמיך לכך, כי תאגיד בנקאי יהיה רשאי להפחית מחובת הנזילות על תכנית חסכון מסויימת את סכום השקעותיו בנכסים אלה:
(1)
ניירות ערך;
(2)
פקדונות בבנק ישראל שאינם בגדר נכסים נזילים;
(3)
פקדונות אצל החשב הכללי, משרד האוצר;
(4)
הלוואות.
(ב)
בקביעה לפי סעיף־קטן (א) רשאי הנגיד או מי שהסמיך לכך לקבוע את הרכב הנכסים האמורים, את התנאים לפיהם יוכר נכס מסויים כבר־הפחתה ואת הדרך לחישוב השקעות התאגיד הבנקאי בנכסים אלה.
העברה לפרק השני [תיקון: תשל״ח, תשמ״ה־4, תשמ״ט]
תחולת הוראות הפרק השלישי [תיקון: תשנ״ב]
הוראות פרק זה יחולו על תכניות חסכון שתחילת תקופות החסכון בהן קדמה ליום ז׳ בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1992).
[תיקון: תשל״ח]
(נמחק).
[תיקון: תשל״ח]
(נמחק).
[תיקון: תשל״ה־4, תשמ״ה־4]
פרק שלישי־1: נזילות חובה של תאגידים בנקאיים מיוחדים
[תיקון: תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשמ״ה־4, תשנ״ד, תשנ״ד־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ד־2]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ג־7, תשל״ח־2]
פרק רביעי: פקדונות במטבע חוץ
הגדרות [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ג־2, תשמ״ה־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4]
(א)
בפרק זה –
”פקדון תושב“ – (נמחקה);
”פקדון לא תושב“ – כמשמעותו בהיתר הכללי, וכן פקדון מבנק מחוץ לישראל ופקדונות שטרם מויינו בידי התאגיד הבנקאי לפי ההיתר הכללי;
”פקדון מיוחד (נמ״ב)“ – פקדון מיוחד במטבע חוץ של תאגיד בנקאי בבנק ישראל, בו מופקדת חובת ההשקעה האמורה בסעיף 18;
”בנק מחוץ לישראל“ – לרבות סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל.
(ב)
משמעותו של כל מונח אחר בפרק זה תהיה כמשמעותו בהיתר הכללי.
נזילות חובה על פקדונות במטבע חוץ [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשנ״ח־2]
תאגיד בנקאי חייב להחזיק נכסים נזילים כנגד פקדונות במטבע חוץ במשרדיו בישראל, בשיעורים כדלהלן:
(1)
פקדון לא תושב –
(א)
(ב)
(2)
(נמחקה)
(2א)
(נמחקה)
(3)
פקדון תושב (פמ״ח) (פיצויים) –
(א)
(ב)
(3א)
פקדון תושב (פמ״ח) של תאגיד –
(א)
(ב)
(3ב)
פקדון תושב (פמ״ח) של יחיד –
(א)
(ב)
(3ג)
פקדון תושב (פמ״ח) של בעל פטור –
(א)
(ב)
(3ד)
(3ה)
(נמחקה)
(4)
(5)
(6)
[תיקון: תשמ״ד־3, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד־4, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ט, תשל״ט־3]
(בוטל).
הגבלות [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשע״ז]
(א)
(בוטל).
(ב)
סך כל הפקדונות, ההשקעות בכתבי התחייבות, וההלוואות האמורים להלן, לא יפחת מ־10% מסך הפקדונות עליהם חלות הוראות סעיף 16(1), (3), (3א), (3ב), (3ג) ו־(3ד):
(1)
פקדון בתאגיד בנקאי מחוץ לישראל שאינו שלוחה, שאושר לענין זה בידי המפקח על מטבע חוץ, בין באישור לסוגי תאגידים בנקאיים ובין באישור לתאגידים מסויימים;
(2)
כתבי התחייבות הנקובים במטבע חוץ, שהוצאו בידי מדינות או בערבותן, או בידי גופים כספיים בינלאומיים אם אושרו לענין זה על ידי המפקח על מטבע חוץ, באישור כללי או באישור לסוגים או באישור לכתבי התחייבות מסויימים;
(3)
פקדון בבנק ישראל, מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב), אשר סכומו לא יפחת מ־5% של סך הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה;
(4)
(בוטלה);
(5)
לענין פסקה (1) –
”פקדון“ –
(1)
פקדון במטבע חוץ לתקופה שאינה עולה על שנה אחת; או
(2)
תעודת פקדון סחירה שהוצאה בידי תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות פסקה (1);
אך בניכוי –
(א)
(בוטלה);
(ב)
פקדון בתאגיד הבנקאי מחוץ לישראל שהוא משועבד, או פקדון כאמור העלול שלא להיפרע במועד בשל התחייבות התאגיד הבנקאי או בשל מניעה חוקית או מניעה אחרת;
”שלוחה“ – תאגיד נשלט או משרד של התאגיד הבנקאי, מחוץ לישראל.
(ג)
(בוטל).
(ד)
הנגיד רשאי, במקרים מיוחדים שייראו לו, לקבוע כי חובת ההשקעה האמורה בסעיף קטן (ב), כולה או חלקה, לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת, תהיה אך ורק בהפקדה בפקדון בבנק ישראל מסוג פקדון מיוחד (נמ״ב); תחילתה של קביעה כאמור לא תקדם לשבוע אחד אחרי מועד פרסומה ברשומות.
(ה)
השיעור האמור בסעיף קטן (ב) יופחת בתחילת כל תקופת נזילות כהגדרתה בהוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות), התש״ם–1980, בשיעור שיקבע הנגיד, לרבות שיעור אפס, ואשר לא יעלה על 1% מסכום הפקדונות שעליהם חלות הוראות סעיף זה; בקביעה כאמור יהיה הנגיד רשאי לקבוע אם ההפחתה תחול גם לגבי השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(3).
(ו)
חרג תאגיד בנקאי מאחת ההגבלות שבסעיף זה, יהיה חייב להחזיק נכסים נזילים בסכום החריגה, בנוסף לאלה שהוא חייב להחזיק לפי סעיפים אחרים של פרק זה.
[תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ח־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ד־3, תשנ״ה־3, תשנ״ח]
(בוטל).
שבירת פקדון לטווח ארוך [תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשנ״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3]
פרע תאגיד בנקאי –
(1)
פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) ו־(5) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
(2)
יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות על פקדון תושב (פמ״ח) שהופקד לזמן שאינו קצוב.
[תיקון: תשמ״ח־5, תשמ״ט־4, תשנ״א־2, תשנ״ה־2]
(בוטל).
[תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־2, תשנ״ב]
(בוטל).
נכסים נזילים על פקדונות במטבע חוץ [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ח־5, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ח־5, תש״ן־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ד־3, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח]
הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק לפי פרק זה יהיו –
(1)
על פקדונות במטבע חוץ שאין לגביהם קביעה אחרת בסעיף זה, ועל חריגה מחובת ההשקעה במט״ח לפי סעיף 18(ב) – פקדון במטבע חוץ בבנק ישראל מסוג (פמ״ח) עובר ושב או שטרי כסף במטבע חוץ שבידי התאגיד הבנקאי במשרדיו בישראל;
(2)
(נמחקה);
(3)
על פקדונות לפי סעיף 16(3) עד (3ג), על פקדונות לפי סעיף 6(ד) מאותם סוגים, ועל פקדונות למתן הלוואות לפי סעיף 16(4) – נכסים נזילים כמפורט בסעיף 10.
[תיקון: תשע״א, תשע״ה]
פרק רביעי1: נזילות על עסקות החלף ועסקות המרה עתידית (בוטל)
[תיקון: תשל״ח־2, תשע״א, תשע״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א, תשע״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א, תשע״ה]
(בוטל).
פרק חמישי: הוראות שונות
משרדים [תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ה־4]
לצורך הוראות אלה, משרד של תאגיד בנקאי בישראל – לרבות משרד בשטח המוחזק על ידי צבא־הגנה־לישראל.
שינוי שיעורי נזילות [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־4]
הנגיד, לאחר התייעצות עם הועדה, רשאי בהודעה ברשומות, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגיד בנקאי חייב להחזיק לפי הפרקים השני והרביעי להוראות אלה, בשיעור שלא יעלה על 5% מסכום הפקדונות או האשראי, לפי הענין.
סמכות למקרים מיוחדים [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה־4, תשנ״ב, תשנ״ד־2]
(א)
הנגיד, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, לקבוע לתאגיד בנקאי גרעון מוכר, לסוגי פקדונות או בדרך אחרת, לתקופה ובתנאים שקבע; לענין זה, ”גרעון מוכר“ – הסכום שהתאגיד הבנקאי רשאי להפחית מסכום הנכסים הנזילים שהוא חייב להחזיק לפי הוראות אלה.
(ב)
הנגיד בהסכמת שר האוצר, רשאי במקרים מיוחדים, להעלות או להוריד את שיעור הנכסים הנזילים שתאגידים בנקאיים חייבים להחזיק לפי הוראות אלה, או לקבוע חובה כאמור ביחס להתחייבויות בפקדונות או נכסים שלא נקבעה בהוראות אלה חובת החזקת נכסים נזילים כנגדם; הוראה של הנגיד כאמור תפקע בתום שלושה חדשים מיום תחילתה, אם לא ביטל אותה קודם לכן.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ח־4, תשמ״ט־4, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ב־2]
(בוטל).
הסמכות לתת אישורים [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
הסמיך נגיד בנק ישראל את המפקח על הבנקים או מנהל מחלקה אחרת בבנק ישראל לתת אישורים לפי הוראות אלה, רשאי הנגיד להסמיך אותו לאצול באישור הנגיד, מסמכויותיו לעובדים אחרים של מחלקתו.
כללים חשבונאיים [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה־4]
הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע כללים חשבונאיים לחישוב נזילות החובה ונזילות בפועל של התאגידים הבנקאיים.
ביטול
הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשי״ח–1957 – בטלות ביום י״ט בניסן תשל״א (14 באפריל 1971).
[תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־3]
(בוטל).
תחילה
תחילתן של הוראות אלה היא ביום כ׳ בניסן תשל״א (15 באפריל 1971).
השם
להוראות אלה ייקרא ”הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971“.
ד׳ באדר תשל״א (1 במרס 1971)
- דוד הורביץ
נגיד בנק ישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.