דורות הראשונים/כרך א/פרק יג

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק יג
→פרק יב	פרק יד←

‫אבל כל דברי יאזעפוס פשוטים, והולכים יחד, ודבריו כי מסר להורקנוס‬ ‫את משמרת המקדש, וכי בטל הסנהדרין הכוללת הנם דבר אחד‪.‬‬

‫ודבריו הולכים למישרים כי הוסיף על כחו של הורקנוס כי בטל את‬ ‫הסנהדרין הכוללת, וממילא את העומד בראש הסנהדרין היינו את הנשיא, וימסור‬ גם את זה רק תחת יד הורקנוס‪.‬‬

‫כי אמנם כן אשר משמרת הנשיאות כללה מתוכה גם לבד משמרת התורה, ‫עוד ענינים רבים מאד אשר השתרעו בכחם הגדול על כל האומה.

‫וכל הדברים ההם הי׳ מקומם במקדש ד' ונעשו מהנשיא בראש הסנהדרין‬ ‫הגדולה שם ונסדרו והלכו רק על פיהם ומהם‪.‬‬

‫ואך זה הוא דברי יאזעפוס שם: ‬ "אז השיב גאביניוס את הורקנוס לירושלים ויתן בידו את כל משמרת‬ ‫המקדש‪ ,‬ויחלק את הסנהדרין לחמשה מקומות וכו׳‪.‬״‬ ‫ וגאביניוס עשה כל זה רק בעצת אנטיפטר ככל אשר נתפרש זה במקום‬ ‫אחר אצל יאזעפוס ויבואר לפנינו‪.‬‬

‫וענין הדברים זה הוא‪.‬‬

‫הסנהדרין הגדולה היתה כל כך קשורה ואחוזה עם מקדש ד׳ עד שאמרו‬ ‫וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם, ועשית על פי וכו׳ מן המקום ההוא‬ ‫מלמד שהמקום גורם (עי׳ ע"ז ח: וסנהדרין י״ד: פ״ז ועי' רמב"ם הלכות סנהדרין‬ ‫פי״א הי"א)‪.‬‬

ושם הי׳ מושב הסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית^(ל״ב)‪.‬‬

‫ושם עמד עמהם הכהן הגדול אשר כלפי מושלי העמים מבחוץ הי׳ הוא‬ ‫העומד מול העם וזה הי׳ כן גם לפני ימי החשמונאים, אבל לא הי׳ זה נוגע לעיקר‬ ‫דבר הסנהדרין כי ראש הסנהדרין בתור מופלא שבסנהדרין הי׳ רק האב בית דין‬ (ויבואר לפנינו) ומראשית ימי יוסי בן יועזר על פי מהלך המאורעות העמידו גם‬ ‫נשיא וגם זה הי׳ מהסנהדרין עצמם היינו רק מראשי חכמי התורה, ומשרת אב‬ ‫‫ ‫בית דין לא נתבטלה גם אז, ‬ויהי מאז אחרי הנשיא וככל אשר יתבאר זה עוד‬ בדברינו‪.‬‬ ‫ והנשיאות הזאת והסנהדרין הגדולה כללה בתוכה דברים רבים מצרכי צבור‬ ‫של כלל ישראל, מהענינים הגדולים של האומה בכללה‪.‬‬

‫וגם כל מעות יתומים אשר עדין לא הגיעו לפרקם היו מונחים בלשכת בית‬ ‫המקדש תחת רשות הנשיא ראש הסנהדרין במקדש ד'‪.‬‬

‫והוא ענין דברי הברייתא על זמן מאוחר אשר הלך מתוך הסדרים הקודמים, ‫בגיטין ד׳ ל׳׳ז תני רמי בר חמא יתומים אין צריכים פרוזבול דרבן גמליאל ובית‬ דינו אביהן של יתומים‪.‬‬ ‫ ואין אלו מליצות ״רבן גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים׳ ואין זה בדין‬ ‫פרוזבול לבד, כי אם דבר קיים ונמשך כן מהימים היותר ראשונים‪.‬‬ ‫ ובספר שני לחשמונאים סי׳ ג׳ נאמר כי שמעון אחד מהכהנים הביא דבתו‬ ‫רעה לפני נציב המלך סילייקוס בחילת סוריא אפאללוניוס כי אוצרות בית המקדש‬ ‫מלאים כסף וזהב לרוב מאד יותר הרבה מהנדרש לצרכי המקדש, אבל כאשר בא‬ שלוחו של המלך לירושלים הראה לו חניו הכהן הגדול כי הכסף האצור שם‬ ‫בלשכת בית המקדש אינו כסף של כלל הצבור כי אם כסף של יחידים, כסף‬ ‫יורשים וצואות והכסף אצור שם בלשכת המקדש, והוא כסף אלמנות ויתומים‪.‬״‬

‫וזה הי׳ עוד לפני ימי החשמונאים ואז הי׳ עוד הכהן גדול הנשיא והממונה ‫על כל זה, והי׳ זה אז תחת יד חניו הכהן הגדול. ‬ והיו נשמרים ואצורים שם עד אשר יוגדלו ויחולק להם על פי בית דין‬ ‫ככל דיני התורה בדיני יורשים, ודיני צואת שכיב מרע, ולאלמנה בכתובתה, נכסי‬ ‫מלוג ונכסי צאן ברזל‪ ,‬וליתומים בכתובת אמם‪ ,‬וכל דיני קרובים ויורשים‪.‬‬

‫והנה הי׳ כל זה מונח באוצר לשכת המקדש, ששם הי׳ אז גם המקום של‬ ‫בית ‬דין הגדול, בית דין של כל ישראל‪.‬‬

‫והוא זה עצמו הנאמר בזמן מאוחר "רבן גמליאל ובית דינו אביהם של‬ ‫יתומים‪.‬״‬

‫וזה עצמו הוא גם הנאמר במשנה במס׳ ערכין ד׳ ל"א‪) :‬פ"ט מ"ד)‪.‬‬

"בראשונה הי׳ נטמן יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו התקין הלל‬ ‫הזקן שיהא חולש את מעותיו "בלשכה" ויהא שובר את הדלת ונכנס. אימתי‬ ‫שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו."

‫והכונה על הלשכה הזאת, שעמדה תחת יד הבית דין הגדול, ברשות‬ ‫הנשיא, לכל דבר העם בכללו‪.‬‬

‫ובמשנה שקלים פרק ה׳ משנה ו׳ נאמר:

‫שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים, ואחת לשכת הכלים, לשכת חשאים יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים‬ מתוכה בחשאי‪.‬‬ ‫ וגם הלשכה הזאת הי׳ אוצרה גדול מאד עד שיאזעפוס ‪ XII, 5, 4‬בדברו‬ ‫על אנטיוכס עפיפהאניס ואשר שלל את המקדש יפרט את הלשכה הזאת גם‬ ‫בפרט, ויאמר שגם את אוצר "לשכת חשאין" בזז לו ויקח.

‫והנה הי׳ גם זה במקדש, ונוגע לכל האומה בכללה לטובת הרבים‪.‬‬ ‫ ‫וכל זה אינו ענין לעבודת הקרבנות ומעשי המקדש‪ ,‬אבל הי׳ קשור ואחוז‬ ‫שם עם כל קשר אחדות העם והפקוח הגדול אשר יצא משם על כל צרכי‬ ‫הצבור בכללו‪.‬‬

‫ועי׳ במס׳ נדרים ד׳ מ"ו: (פ"ה מ"ה) הריני עליך חרם המודר אסור‪ ,‬הרי את‬ ‫עלי חרם הנודר אסור, הריני עליך ואת עלי וכו׳ והכותב חלקו לנשיא (אז הם‬ ‫מותרין להשתמש) וכו׳ ר׳ יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו‬ אבותיהם על ידיהם‪.‬‬ ‫ וכל הדברים האלה היו החוטים והגידים הגדולים אשר קשרו וארגו יחד את‬ ‫כל העם עם הנשיאות והבית דין הגדול במקדש‪.‬‬ ‫ ועי׳ ירושלמי מעשר שני ספ"ה דאמר ר׳ יוסי בשם ר׳ תנחום בר חייא ר'‬ ‫‪ חזקיה‬ר' אלעזר בי ר׳ יוסי ר׳ תנחום בר חייא בשם ר׳ יהושע בן לוי בראשונה‬ ‫הי׳ מעשר נעשה לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר‬ ‫ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלים. אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון מן דהוה סליק‬ ‫למדין בירושלים עד דתלת איגרין הוה יהיב מדידיה מכאן ואילך משל אוצר וכו׳‪.‬‬

‫ומן דהוה סלק למדין בירושלים, היינו למדין לפני בית דין הגדול, כי בתי‬ ‫דינין סתם היו בכל עיר ועיר‪.‬‬

‫וכל זה הי׳ כן מן הימים הראשונים כי בירושלמי מעשר שני שם נאמר‬ ‫שזה נשתנה מימי יוחנן כהן גדול ואילך, וכל זה הי׳ שם אצל הבית דין הגדול‬ ‫במקדש‪.‬‬

‫וענינים רבים עוד שהי' יוצא מהם בשם הנשיא לכל קהל הגולה, גם לבד‬ ‫ארץ ישראל, ובארץ ישראל עצמה כמו כל הדברים שהוזכרו יחד בהברייתא במס׳‬ ‫סנהדרין ד׳ י״א:

"מעשה ברבן גמליאל (הזקן) שהי׳ יושב על גב מעלה בהר הבית‪ ,‬והי׳‬ יוחנן סופר הלז עומד‬ ‫לפניו ושלש אגרות חתוכות לפניו‬ ‫מונחות אמר לו טול‬ ‫אגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני גלילאה תתאה שלומכון‬ ‫יסגא מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא‬ ‫וטול אגרתא חדא וכתוב לאחנא בני דרומא שלומכון יסגא מהודעין אנחנא לכון‬ ‫דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא מעומרי שיבליא וטול איגרתא חדא וכתוב‬ ‫לאחנא בני גלוותא בבבל ולאחנא דבמדי ולשאר כל גלוותא דישראל שלומכון‬ ‫יסגא לעלם מהודעין אנחנא לכון דגוזליא וכו׳ וזמנא דאביבא לא מטא ושפרא‬ ‫מילתא באנפיי ובאנפי חביריי ואוסיפית על שתא דא יומין תלתין."

‫והנה כתב אגרת אחת "‬לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני נלילאה‬ ‫תתאה", וכן אגרתא חדא לבבל ומדי ולשאר גלוותא דישראל, היינו הארצות‬ ‫הסמוכות, ובהכרח שהאגרות הכוללות מהנשיא באו למקום מיוחד ומשם שלחו‬ ‫דבריהם לכל מקום ומקום בשם הנשיא והסנהדרין‪.‬‬

‫וגם זה לא עשה רבן גמליאל בביתו כי אם בבית המקדש ועל גב מעלה‬ בהר הבית‪.‬‬

‫שכל ההנהגה הכוללת היתה קשורה עם המקדש ומשם יצאה לכל‬ ‫המקומות‪.‬‬ ‫ ‫ובראש מס׳ שקלים "באחד באדר משמיעין על השקלים (בית דין שולחים‬ בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהם) ועל הכלאים ומתקנין את הדרכים‬ ואת הרחובות ואת מקואית המים ועושייז כל צרכי רבים."

‫וכל הדברים האלה היו צריכים ארגאניזאציאן שלמה בכל המדינה, והוצאות‬ גדולות, ואנשים רבים מפקחים על הכל. ‬ ‫ובמשנה ראש השנה פרק א׳ משנה ג׳ ״על ששה חדשים השלוחין יוצאין‬ ‫על ניסן מפני הפסח וכו'‪.‬״‬

‫ושם פרק ב׳ מ״ב "בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו‬ ‫שיהיו שלוחין יוצאין."

ושם משנה ה׳ ״חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת ולשם‬ ‫כל העדים מתכנסים ובית דין בודקין אותם שם וסעודות גדולות עושין להם‬ ‫בשביל שיהו רגילין לבא. בראשונה לא היו זזין משם כל היום התקין רבן גמליאל‬ ‫הזקץ שיהו מהלכין אלפים וכו׳."

הארכנו בזה לפי שזה עצמו הוא ידיעה גדולה הדרושה מאד בדברי ימינו‬ ‫לדעת עניני הבית דין הגדול והנשיאות בראשם, ורוחב מעשיהם הגדולים אשר‬ ‫השתרעו בכל המדינה מתוך מעשים רבים גדולים וכבירים, ואשר יהי׳ נדרש לנו‬ ‫בכל הדברים לפנינו‪.‬‬

‫ומקומם הקבוע והנשיא בראשם הי׳ במקדש ד׳ ומשם יצאו כל פעולותיהם‬ לרבים.

‫ועל כן הנה דברי יאזעפוס כי בטל גאביניוס את הסנהדרין הגדולה ומסר‬ ‫את כל משמרת המקדש לידי הורקנוס הנם דבר אחד לגמרי‪.‬‬

‫ויאזעפוס אשר כתב דבריו לגויי הארצות ובלשונם, ואשר גם בכל דבריו‬ ‫מימי הבית השני אין שם כל מאומה כי אם מהמושלים אבל לא נגע בחיי העם‬ ‫ובכל הנעשה בתוכם לבד המושלים בם, לא הי׳ יכול להזכיר זה יותר מהלשון‬ ‫הקצור הזה:

"אז השיב גאביניוס את הורקנוס לירושלים וימסור בידו (גם) את כל‬ ‫משמרת המקדש, ויחלק את הסנהדרין לחמישה מקומות וכו׳."

והדברים מבארים את עצמן. ‫

הערות

הערה (ל״ב): דברי חוקרי העמים אשר למטרתם חשתדלו להכחיש ‪ זה על ידי חסרון ידיעה ופלפולים‬ זרים יבואר לנו לפנינו בדברינו על הבית דין הגדול‪.‬‬ ‫