דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



‫ואמנם כי חוקרי אשכנז ידעו גם הם היטב, כי דוקא התקופה האמצעית, ‫היינו מימי שמעון הצדיק עד ימי הלל ושמאי, לא הי' אפשר כלל להיות לא‬ ‫ימי הפרחת התורה, ולא ימי השתלשלותה, ויהיו לא לבד ימי העמידה, כי אם‬ ‫שרוב הימים ההם היו גם ימי שכחת התורה, ימי ביטול בתי הוועד, וימי פיזור‬ ‫החכמים‪.‬‬

ועל כן יתפסו בלשונם את ימי הדורות ההם מהתקופה האמצעית, ופעמים‬ ‫רבות גם הימים שלפני ימי התקופה הזאת, רק בדרך העברה, ולכסות את מערומי‬ ‫הדברים, אבל בעצמו של דבר אין להם בעולמם בנוגע לכל יסודי המשנה כי אם‬ ‫מימי הלל ושמאי או גם הרבה אחר זה, בין לדברים שהנם שם מדאורייתא, ובין‬ ‫לדברים שהנם מדרבנן‪.‬‬

‫כי בהביטם במעוף עין על המשנה הזאת אשר לקחו בידם, ובראותם שם‬ שמות מפורשות על הרוב רק מימי הלל ושמאי ואילך, חשבו שמאז הותחל הכל, ‫ושהכל נהי׳ בדברם‪.‬‬

‫מבלי לדעת ומבלי לראות שכל דברי התנאים מימי הלל ושמאי ואילך‬ ‫אינם כי אם כשקלא וטרי׳ על המשנה עצמה, ויסבו בדבריהם רק בהנוגע אל‬ המשנה הסדורה‪.‬‬

אבל כי בחרו דרכם להתרחק מכל חקירה גם בדברי ימינו בכלל, אף כי‬ ‫בהמשנה הזאת אשר הדברים שם דורשים גם עיון‪.‬‬ ‫ כי על כן באמת יעשה לו החכם גרעץ את הלל להראשון אשר הניח את‬ ‫יסודי המשנה, וכבר בהמאנטיש של פראנקעל שנה ראשונה עמוד ‪ 157‬יאמר: ‬‬‫‬‬‫‬‫ "הלל הוא הביא תקופה חדשה ‬בהשתלשלות תורת ישראל, הלל הניח את‬ ‫אבן היסוד לבנין התלמוד (המשנה והגמ').״‬

ויאמר בספרו ח״ג עמוד ‪207‬: ‬ "על ידי המעשה הזאת הי׳ לראש הסנהדרין בבלי בלתי נודע, הלל, והוא‬ ‫נתן להיהדות דרך חדשה אשר באלף ענפים ושלשלאות תפעול עוד עד היום."

‫ועל כן גם נראה את הרב פראנקעל כי אם מצא לפניו איזה מצוה, אשר‬ ‫עיקרה מדברי סופרים, אשר נראה לו משם שכבר הי' יסודי ענינה מלפני ימי רבן‬ ‫גמליאל ור' אליעזר, הי' זה בעיניו לדבר חדש הראוי להרים על הנס.‬

‫ויאמר בדרכי המשנה עמוד ‪13‬:‬

"וגם במצוות אשר עיקרן מדברי סופרים מצינו מהן הלכות ישנות עי'‬ ‫מ״ק פ״ג מ"ה ו' מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין וכו' ר'‬ ‫אליעזר אומר משחרב בית המקדש וכו' רבן גמליאל אומר וכו' הרי לך שה-‬ ‫מפני שאמרו וכו' הוא מן ההלכות הישנות, ועליהן יש להוסיף כמה הלכות של‬ ‫מאכלות אסורות אשר לא נזכרו בתורת משה. וכבר יש רמז לזה בספר דניאל‬ ‫אשר לא יתגאל בפת בג המלך וכו' ויותר מזה מפורש בסיפורי יוסף הכהן שלא‬ ‫אבו היהודים אשר היו בחיל מלך סוריא לאכול שמן של נכרים (השמן הי' מנת‬ ‫המלך אשר נתן לאנשי צבאו) וישמע להם ויקחו כסף תמור השמן. והנה שמן‬ ‫הוא מהדברים אשר לא נתפשט איסורם בכל ישראל וכו' ובספר א' להמקביים א' ס״ב‬ ‫נאמר ורבים בישראל התחזקו ויתאמצו בנפשם לבלתי אכול חולין והכוונה נראה‬ גם על מאכלות האסורות מדבריהם.״‬

‫והנה ראה ומצא גדולות לפניו, איזה הלכה בה' אבילות שממנה נראה שכבר‬ ‫היתה לפני ימי רבן גמליאל ור' אליעזר ואיזה מנהג שהחמירו בשמן של עכו"ם, ‫ורמז שנזורו ממאכלות אסורות‪.‬‬ ‫ ואם זה הי' מעמד ידיעתם את יסודי דברי ימינו לא יפלא מאומה אם לא‬ מצאו שם הדרך, ויגששו באפלה‪.‬‬

‫ועליהם הי' לדעת כי מתוך איזה ראיות מבחוץ שלא מהענין, איזה ראיות‬ ‫שדופות קדים, אשר אספו להם, ויהפבו בהם כולם יחד לשם חקירה, אין להם‬ ‫רשות להחליט כל מאומה לפי שבאמת אין זה לא ידיעה, ולא חקירה.

‫ולא יפלא מאומה אם החכם ווייס (דו״ד ח״א עמוד ‪171‬) יאמר:‬

"הלל אחז בידו האחת את המסרת, ובידו השניה את ההתבוננות במסרת‬ ‫הזאת, הוא דרש ובקש לדעת את הגורמים אשר היו סבות ההלכות הנמסרות, ואיך‬ ‫ומתי ואנה, הגורמים יתכנו או לא יתכנו, כן עבר בחקירה על ההלכות הקדומות‬ ‫וברר וזקק אותן, ובכל ענין חדש אשר בא לידו וראה שעל פי הסברה ראוי‬ ‫לנטות מן ההלכה הקדומה לא חש ונטה.״

‫והיש קץ לדברי רוח, אשר עמד כל כותב מהם ובדא מלבו נגד כל ידיעת‬ ‫הדברים עצמם, כמו שנראה מיד לפנינו‪.‬‬

‫ולא יפלא כל מאומה אם בא הרב פראנקעל ויחליט כי ר' עקיבא הי'‬ ‫הראשון אשר התחיל ליסד איזה משנה, ולירות אבן פנתה, ויאמר בדרכי המשנה ‫עמוד ‪15‬: ‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫‪"‬ובדור שלישי לר' יוחנן בן זכאי קם ר׳ עקיבא הוא האדם הגדול‬ אשר ההל ליסד המשנה וירה אבן פנתה."

‫וכל זה מפני ששפטו מבעד הערפל, ויהיו כהולכים בתהו יליל ישימון, ‫אשר אם נראה להם איזה דבר בנו עליה מצודתם. ‫‬‬‫‬‫