דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק יד

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק יד
→חלק שני, פרק יג	חלק שני, פרק טו←

‫אבל כל הדברים הנם אחרת לגמרי, ועומדים חיים לפנינו ומבארים את עצמן‪.‬‬

‫א) המשנה כולה, היינו יסוד המשנה, כל זה נסדר ונקבע במטבע קבועה‬ ‫בכל לשונה כמו שהיא לפנינו, ונמסר לרבים בימי אנשי כנסת הגדולה‪.‬‬

‫ואין לנו איזה הלכות קדומות ישנות כמו שבדו להם הוקרי אשכנז בכל‬ ‫מקום אשר הי׳ להם גדר מזה וגדר מזה, כי אם שבכל המקצועות שבתורה מראש‬ ‫המשנה ועד סופה כל יסודי המשנה הנם כבר סדורים וטבועים בכל לשונם מהימים‬ ‫היותר ראשונים, וכמו שהנם לפנינו, אף כן היו כבר לפני ראשוני התנאים, וימים‬ ‫רבים לפני זה, היינו כבר לפני ימי העמידה והירידה, לפני ימי התקופה האמצעית‪.‬‬

‫ואז נם נשתלם כל לשון המשנה, אשר נראה ונפנוש בפי כל ראשי הדורות‬ ‫מאז והלאה, עד כי לא לבד אצל ראשי חכמי התורה, כי גם כל מאמרי בן סירא‬ ‫אשר נשארו בידינו, גם הם הנם כלשון המשנה וקרוב לו, לפי שעל ידי המשנה‬ ‫אשר מאז היתה שגורה בפי כל, שבה והיתה לשפת חכמים^(כ"א)‪. ‬ ‫ב) ובכל דברי יסודי המשנה אין לנו שם דרשות ולא סמך למקרא, לפי‬ ‫שלא דרשו לנו דרשות, ולא חברו דבריהם אל המקרא, וסדרו רק דבר קבלתם‪.‬‬

ג) ואך על ידי זה, את אשר הי׳ כל המשנה כבר סדורה טבועה וקבועה ‫נשמרו לנו הדברים בכל הימים הנוראים, ימי המבוכות ומהומות בכל משך זמן‬ ‫ימי התקופה האמצעית אשר היתה בין אנשי כנסת הגדולה לבין תקופת התנאים, ‫ימי התקופה הנוראה אשר בנוגע לתורה ולחכמי התורה ביחוד אין דוגמתה בכל‬ ‫דברי ימינו במשך זמן ארוך כזה, והמון מעשים נוראים כאלה.

‫ד) וגם כל התקנות הגדולות הכוללות, כל יסודי התקנות מדרבנן, גם כל‬ ‫אלה זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה, לפני ימי שמעון הצדיק‪.‬‬

ומשם ואילך יש לנו רק תקנות פרטיות מעטות אשר יקראו כל אחת על‬ ‫שם ראש הדור אשר בימיו נתקנו, והם תקנות יוסי בן יועזר, בית דין של‬ ‫חשמונאים, ותקנות יוחנן כהן גדול, ושמעון בן שטח‪.‬‬

‫וכל התקנות האלה נקראו מפורש על שם דור מתקניהם, והנם נוגעים רק‬ לדברים פרטים.

‫אבל כל התקנות הכוללות, כמו ספק דאורייתא לחומרא גם בספק של‬ ‫חשש מאורע (כמו שיבואר לפנינו), וכל איסורי השבותין בשבת, איסור הוצאה‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫בכרמלית, שניות לעריות, חלוצה לכהן, בדיקת חמץ, איסור מלאכה בחולו של‬ ‫מועד במלאכות שנאסרו, יסוד איסור מוקצה, טומאת משקין אם לטמא אחרים או‬ ‫גם לעצמן, עיקר היסוד שמים שאובין פוסלין את המקוה אם כשרובה בהכשר, ‫או גם כלו שאוב, נשואי קטנה שיתפסו בה קדושין מדרבנן, הקנינים מדרבנן‬ ‫במקח וממכר ומתנה, תחומין של אלפים אמה בשבת ויום טוב, יסוד דיני‬ ‫שבעת ימי אבילות, כתמים בנדה, כתובת אשה וכל תנאי בית דין שבה, שע״ז‬ מטמאה, סתם יינם, מעשר מפירות וירקות, ועוד דברים רבים כאלה‪.‬‬

כל הדברים האלה וכיוצא בהם, שהם הנם הדברים מיסודי דרבנן שבכל‬ ‫הש"ס, כל אלה זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה‪.‬‬

‫הרבה מהם הנם כבר מזמן רב לפני ימי אנשי כנסת הגדולה (וככל אשר יבואר לנו עוד) אבל זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה, לפני ימי שמעון‬ ‫הצדיק.

‫ואחר הימים האלה אין לנו עוד שום יסוד דרבנן, אף לא במקום‬ ‫אחד‪.

ה) התקופה האחרונה של המשנה היינו תקופת התנאים, כל ענינה אינו כי‬ אם על המשנה. ‬ ולא לבד כי הלל לא הביא תקופה חדשה בהשתלשלות תורת ישראל, ולא‬ ‫לבד שהלל לא הי' המניח אבן היסוד לבנין המשנה כטעותו של החכם גרעץ, ‫ולא לבד שהלל לא זקק שם, ולא ראה אם להניח את ההלכה הקדומה או לנטות‬ ‫ממנה, כחלומו של החכם ווייס, ולא לבד שאין "חכמי ההלכה הראשונים דורות‬ ‫התנאים מתלמידי הלל ושמאי הנקראים בית הלל ובית שמאי ואילך עד ר׳ יהודה ‫הנשיא" כהדברים אשר בדא מלבו הרב פראנקעל‪.‬‬ ‫ כי אם שדורות התנאים מהלל ושמאי עד ר׳ יהודה הנשיא, אינם אפי׳‬ ‫האחרונים בחכמי ההלכה.‬ ‬ ‫כי בכל מה שנוגע ליסודי ההלכה, דבר אין להם בזה‪.‬‬

‫וכל דבריהם הם אינם כי אם על המשנה אשר היתה כבר קבועה לפניהם, ‫ויהיו כל דבריהם וכל מחלוקותיהם רק בנוגע לפירושה או לסוף גדר דבריה, או ‫במקרה הבא לחקור איך הדין שם על פי יסודי המשנה הקבועים וידועים לכל, ‫ככל אשר נעשה בזה גם היום, ונמצא להם שנחלקו גם בגירסת המשנה.

‫ולא לבד שר׳ עקיבא לא הי׳ הראשון אשר החל ליסד המשנה ולירות‬ אבן פנתה.‬‬

‫כי אם שלא היו זה גם הדור הראשון להתנאים דהיינו הלל ושמאי, בית‬ ‫הלל ובית שמאי‪.‬‬

‫שאבן פנת המשנה ויסודה הי׳ כבר מונח לפניהם, סדור בכל לשונו וענינו‬ ‫כמו שהוא היום לפנינו‪.‬‬

‫ולא נשתנה שם לא הלשון, ולא הסידור, כי אם במקומות מעטים מאד, ‫במקום שהי׳ הכרח לעשות כן לצורך קשורי הדברים עם את אשר נתוסף שם עליה‪.‬‬

‫וכל הדברים האלה בכל היותם חדשים בדברי חכמת ישראל, אינם כי אם‬ ‫דברים ההולכים ומשתרעים ופרושים לפנינו‪.‬‬ ‫ונבאר את כל הדברים האלה על סדרם, לבלי להשאיר בהם כל ספק, ולעשותם ליתד שלא תמוט, ולדברים חיים הבולטים וניכרים לכל‪.‬‬

הערות

הערה (כ"א): בנוגע לבן סירא הרגיש גם החכם קראכמאל־הזקן וכתב (מונה"ז עמוד ‪51‬) מקור לשונו עברי מאוחר קרוב ללשון המשנה וכך הי׳ נמצא עדיין כתוב בידי האמוראים"‪.

‫רק שלא הרגיש בתוצאות הדברים האלה.

‫וכן הוא כבר לשונו של שמעון הצדיק ולשון אנטיגנוס איש סוכו, ולשונם של הזוגות.

ו‫יש בזה דברים ארוכים ויבואר לנו במקום אחר וגם בכרך הבא בדברינו על המשנה בפרט‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫