דברים רבה ז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ז · יב


הוסף ביאור

יב. [עריכה]

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר" א"ר יהודה בוא וראה ענותנותו של הקב"ה בנוהג שבעולם אדם יש לו בן והוא טוענו אם מצער אותו מיד הוא משליכו כביכול הקב"ה אינו כן אלא היו ישראל במדבר מ' שנה והיו מכעיסין אותו והוא טוענן מנין שנא' (דברים א, לא): "בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ וְגוֹ' [אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ]".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר ר"ל מהו "אשר נשאך" נשאן וגידלן שעשה אותן כאלוהות שנאמר (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלהים אתם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר רשב"י בנוהג שבעולם אדם אם יש לו בן נותנו לשפחה שתניקהו ואם אין לו שפחה נותנו למניקה וכמה היא מניקה אותו ב' וג' שנים כביכול הקב"ה אינו כן אלא (ישעיה מו, ד): "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו'" א"ל הקב"ה בני חייכם כשם שגידלתי אתכם בעוה"ז כך אני מגדיל ומייקר אתכם לעתיד לבוא מנין שנא' (ירמיה לא, יט): "הבן יקיר לי אפרים וְגוֹ'":