ביאור:בבלי ברכות פרק א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה[עריכה]

מאימתי קורין את שמע בערבין?

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה -

דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרים: עד חצות.

רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.

מעשה ובאו בניו מבית המשתה.

אמרו לו: לא קרינו את שמע.

אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.

ולא זו בלבד אמרו, אלא:

כל מה שאמרו חכמים עד חצות: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

הקטר חלבים ואיברים: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

וכל הנאכלים ליום אחד: מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות?

כדי להרחיק אדם מן העבירה.

תנא היכא קאי, דקתני "מאימתי"?

ותו, מאי שנא דתני בערבית^א ברישא? לתני דשחרית ברישא!

תנא אקרא קאי, דכתיב: "בשכבך ובקומך" (דברים ו, ז),

והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן.

ואי בעית אימא, יליף מברייתו של עולם, דכתיב: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א, ה).

אי הכי, סיפא דקתני:

"בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,

ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה",

לתני דערבית ברישא?

תנא פתח בערבית, והדר תני בשחרית:

...עד דקאי בשחרית, פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.

אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.

מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה – משעת צאת הכוכבים!

לתני משעת צאת הכוכבים?

מילתא אגב אורחיה קמשמע לן; כהנים אימת קא אכלי בתרומה? משעת צאת הכוכבים.

והא קמשמע לן, דכפרה לא מעכבא,

כדתניא:

"ובא השמש וטהר" (ויקרא כב, ז);

ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה, ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.

וממאי דהאי "ובא השמש" – ביאת השמש, והאי "וטהר" – טהר יומא?

‏הערה א: צ"ל דערבית (הב"ח).