גביעי גביע הכסף/פתיחה
טעם שם הספר
[עריכה]נקרא כן על דרך שאמרו חז"ל העוסק במקרא מדה ואינה מדה, במשנה מדה ומקבלין עליה שכר, בגמרא אין לך מדה טובה הימנה. ופירשו במסכתות קטנות ובלבד שילמוד קודם מקרא ומשנה. וידוע תוספת אות להקטין הענין, לכן נקרא גביעי לשון גביע קטן שבתחלתו רק דברים פשוטים במקרא ואח"כ גביע גדול שבעז"ה יש במשניות ובגמרא דברים אמיתים ובעו"ה נאבדו ממנו הרבה והנשארים לפלטה, לא אחזיק טובה זו תורה לעצמי, ואי"ה יוחקו בעט ברזל ועופרת בכדי שלא למנוע טוב מטובים דידוע מאמר חכמינו ז"ל לפעמים נמצא באמתחת העני דברים טובים.[1]
הסכמה
[עריכה]הסכמת גאון ובקי בש"ס ובפוסקים נר ישראל רשכבה"ג כש"ת מו"ה דוד אב"ד דקארלין
הרב וכו' ר' יוסף מרדכי ראבינאויץ מסטויפץ מעידים עליו הרבה מגדולי זמנינו כי הוא גדול בתורה והנה נשאו לבו לעשות ציון לאחד מיוצקי מים על ידי הגאון הקדוש הגר"א מווילנא זצ"ל לשוב ולהדפיס את הספר גביעי גביע הכסף שחבר הרב הגאון החסיד ר' בנימין ריבלין משקלאוו, ונדפס בשקלאוו בשנת תקס"ד בעילום שם המחבר ואולם אנכי יודע ברור כי מחבר הספר היקר הזה הוא הרב הג' החסיד הנ"ל. ומה מאד ראוי הוא הספר הנ"ל לשוב ולהדפיס כי הרבה פנינים יקרים נמצאים בו ששמע מרבו הגאון החסיד זצ"ל אשר כל הגה שיצא מפיו קדוש לנו. לכן הנני מבקש מאת נדיבי עמנו לחזק בידי הרב היקר הזה לעזור לו שיוציא מחשבתו לאור ולקבל את הספר בספ"י בסבר פנים יפות כי שתים טובות יעשו בזה להציל מידי כליון את דברי קדשם של חסידי דור הישן ולחזק ידים רפות של יד ת"ח המסדר והמביא לבה"ד הנ"ל. וחלילה לשום איש להשיג את גבולו ולהדפיס את הספר הנ"ל בלתי רשות הרב הנכבד הנ"ל.
והנני בעה"ח בא על החתום יום ה' כ"א מנ"א מנחם אב שנת תרנ"ז פה קארלין
נאום דוד פרידמאן חופ"ק הנ"ל
תולדות המחבר
[עריכה]זכר צדיק לברכה בפי מזכיריו. וברכה תהיה גם להם כי לזכר שם קדשו יתעוררו המזכירים אותו ללכת בדרך אשר התוה לפניהם בתורה בחכמה ובמדות ויראת ה'. ולזכר עולם יהיה צדיק יסוד עולם הגאון החסיד רבינו אליהו זצלל"ה מווילנא זכותו יגן על ישראל וזכרו לא יסוף מהם ומזרעם. אפס כי בשנה הזאת היא שנת המאה מאז עלה אליהו השמימה הוסיפו לעשות זכרון להאדם הגדול בענקים הזה לברך בשמו ולהביא גם ברכה לביתם במוסדות צדקה וחסד ושעורין ולמודי קודש. ובווילנא היא העיר אשר משם זרח שמשו להאיר לארץ ולדרים קבעו מעתה זמן בכל יום ללמוד בצבור שו"ע עם ביאורי הגר"א. ואני הדל בישראל והצעיר באלפי יהודה כאשר נדבה לבי אותי להביא בשנה הזאת חוק זכרון לשם הגר"א ידעתי מך ערכי מי אנכי ומה אנוש כמוני כי אזכרנו, אך לשמו ולזכרו תאות נפשי, ובאותי בקשתי ומצאתי לי את הספר גביעי גביע הכסף אשר בצאתו מביה"ד ראשונה לא פורש שם מחברו עליו אבל נודע אח"כ כי הוא הרב הגודל החסיד ר' בנימין ריבלין זצ"ל משקלאו תלמיד הגר"א. ובו פניני אמרי קודש ששמע מפי רבו. והרבה דברים אשר לא בפירוש אך מכללא שמיע ליה והוא דולה ומשקה בתורת רבו לאחרים גם בקרב ימלאו השנים מאז נדפס הספר בשנת תקס"ד למנין ג'ב'י'ע'י'. ע"כ אמרתי כי יפה הוא בעתו להדפיסו מחדש לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל.
וברכות לראש משביר ה"ה הרבני הגביר הנכבד ומשכיל ע"ד אמת מוהר"ר נפתלי הערץ בה"ר הגביר המופלג וי"א מוהר"ר יעקב רעזניקאוו מחערסאן אשר העניק מכספו סך חמשה ועשרים רו"כ להדפסת למען יקרא שמו עליו ובדרך קצרה אשימה בזה העתקה מס' קריה נאמנה ע"ד החסיד ר' בנימין זצ"ל קורותיו והנהגותיו כאשר הם כתובים שם בזה"ל:
הרב הגדול, גדול שמו בשערים המצוינים בהלכה חסידות וחכמה ר' בנימין הנקרא ר' בנימין זלמן ריבלעס מק"ק שקלאוו ועל ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה כי האציל עליהם מאור רבו הגר"א בסדר הלמוד ובמנהגיו בסדר העבודה בבית הגאון ר' יהושע צייטלין משקלאב בחצר אוסציא בחר הרב החסיד ר' בנימין להקדיש ימיו לתורה ולעבודה. הוא היה ארוך בדורו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם, איש זקן עוטה מעיל, זקנו יורד על פי מדותיו, מנעלים קלים ברגליו וכובע סאבל בראשו.
לא אכל לחם ובשר, ולא שתה שום משקה בעולם אף בשבת ויו"ט, ומאכלו זרעונים ופירות ולעתים רחוקות דגים ותפוחי אדמה טבולים בשמן זית. משקהו לצמאון ולכבד אורחיו היה קאפע חזקה בלא דבש וחלב, קרא בשחוק מרה שחורה, היה טובל שחרית וערבית בקיץ ביאור, ובחורף תבר גזיזא דברדא מלבד ביום השבת. ולמד כל היום וכל הלילה וקנה העופרת בידו תמיד לרשום את חדושי הגהות על גליון הספרים ומליצתו המורגלת ע"ז "וקנה לך חבר", וכאשר נלאה היו בני בית הגאון מהרי"צ מקרים לפניו והוא הקדימם בעל פה שוכב על מטתו הנקיה עד אשר נתנמנם ושפתיו מרחשן וכאשר נעור נטל ידיו וחזר לתלמודו.
תפלתו היתה צלולה ונעימה אבל בלא כוונות ויחודים ולא אמר פיוטים ביום טוב. היה שמח וטוב לב מקבל כל אדם באהבה, משמחו בסיפוריו הנעימים מגדולי ישראל וביחוד מרבו הגאון החסיד רבינו אליהו זצללה"ה. ובכל פעם בהזכירו היה נרעד ונפחד.
ועסקן בדברים היה. וידבר על העצים ועל המחצבים ועל כל בהמה ורמש. ומבין בכל מלאכת מחשבת. בקיץ היה הולך לשוח כמה שעות בכל יום ואסף עשבים שרשים ופרחים וייבשם, ויעש מהם רפואות כמשפט חכמת הרקוח אשר ידע היטב מספרי חכמי העמים בלשונם. כאשר ידע גם כל חלקי חכמת הטבע. והיה נותן את העשבים והרפואות אשר הכין לכל חולה אשר בא לדרוש בו. כי גם בחכמת הרפואה היתה לו ידיעה גדולה עפ"י חוקי החכמה. וגם הגאון מהרי"ץ בעת חליו לא דרש ברופאים כי אם בר' בנימין, והוא ישב על מטתו אוחז את ידו וסופר את דפיקות הדפק בכל רגעי מורה השעות אשר לפניו.
פעם אחת הביאו בעלי המלונות הקרובות אל חצר הגאון הלך אחד אשר מצאוהו שוכב על הדרך נקשה מקור, כמעט מת. ויצו הגאון לקרוא את ר' בנימין. ויהי בבואו ויבט בפני הנקשה ויחרד חרדה גדולה כי הכירהו ויאמר הלא זה הוא החסיד ר' אידל ההולך בגולה אשר הסתופף לפני בבית הגר"א. וגם הרב ר' נחום מטצאוות הכירהו. ור' בנימין מהר לבקרו והנה הוא מלא פצעים וחבורות מתוקף הקור ועשה לו רטיות ותחבושות וירפאהו כחדש ימים עד אשר שב לאיתנו. ככה יעשה ר' בנימין כל הימים וכל הלילות אשר שם כימים.
גם ותרן בממונו היה נדיב ובעל גמילות חסד. עניו ונכה רוח. שומר פיו ולשונו. וע"פ מדותיו נוכל לדמות אותו בצדק אל החסידים הראשונים.
בקיץ שנת תקע"ב החלה השערוריה מלחמת הצרפתים, וצבאות חיל ארצנו פנו דרך אל הצרפתים לעיר פעטרבורג דרך פלאצק, ואל מאסקאווי דרך שקלאב. ויהי כי ירא הגאון לשבת בחצרו על פני השדה, ויסע הרב החסיד ר' בנימין להעיר הקרובה צעריקאוו ויהי שמה עד שבו צבאות ארצנו ויגרשו את הצרפתים. וישמח החסיד ר' בנימין על התשועה הזאת מאד באהבתו את מלכו ומולדתו. ועשה משתה לכל אוהביו. ואז הודיעו החסיד כי בדעתו ללכת לא"י ויבא אל חצר הגאון מהרי"ץ ויברך את כל בני בית הגאון, איש איש כברכתו. ויפרד מן הגאון בנשיקה של פרישות, בלוית אנשיו שנסעו כמה וויערסט לשלחו במצות הגאון. אך חפצו זה לא הצליח בידו כי בשובו לצעריקאוו הלך למאהליב על הדניעפר וישב במגרש העיר לעפולעווע ולא ארכו לו שם הימים כי חלה את חליו ויגוע ויאסף זקן ושבע ימים. וכבוד גדול עשו לו כל הערים הסמכוות אשר חשו על כנפי נשרים לגמול חסד עם הגומל חסד עם כל אדם החסיד ר' בנימין. ולעסוק בהספדו וספדוהו כההוא ספדנא "עיר שקלאב הרה וילדה, עיר ווילנא גדלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה עיר מאהליב כי אבדה כלי חמדתה".
- ^ ראה בספר קול התור על ידי בנו ר' הלל משקלוב, בפרק ג' ובפרק ה' חלק הראשון, שמה מוזכר "סוד של גביע הכסף" שכנראה מהווה טעם נוסף לבחירת השם על ידי המחבר... --ויקיעורך