גבורות ה'/פרק עב
פרק עב[עריכה]
יש לשאול אחר שהעלה את ישראל אל המעלה הגדולה העליונה אשר התבאר בפרקים שעברו, איך יתכן שיהיה בטול לזאת המעלה והרי חרב בעונינו בית המקדש בית מאוינו ותפארתנו, ואנחנו מצאנו כי הדברים אשר הם טבעים ואינם כל כך במעלה מיוסדים על אדני הקיום והם מקוימים מבלי שנוי, ודברים אלקיים כאלו יהיה בטול והפסד להם, ולפי הדעת ראוי שיהיה הפך זה. ותשובת שאלה זאת כי אם שהדברים הטבעים ההפסד נמצא בהם ביותר ודברים הבלתי טבעים מקוימים ביותר זהו בעצמם, אבל הסלוק מן המקבל הוא יותר נמצא בהם, כי הדברים האלקיים הם נבדלים מן הדברים הטבעים ובמעט דבר יוסרו הדברים האלקיים. ומשל זה האדם שהוא מקבל השכל אף על גב שאין הפסד בשכל מצד עצמו יש בו שכחה והסרה בקלות מצד המקבל. ובפרק אין דורשין (חגיגה דף טו.) שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז אמר ליה אלו דברי תורה שקשים לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחים לאבדן ככלי זכוכית ע"כ. וביאור ענין זה שהתורה היא שכל האלקי קשה לקנות ככלי זהב ופז, שמפני שהם יקרים ואינם נמצאים עם האדם קשים לקנותן, כך דברי תורה קשים לקנותן מפני שרחוק לאדם שהוא טבעי השכל, ובשביל זה נוח לאבדן גם כן ככלי זכוכית שכיון שהשכל נבדל מן האדם הטבעי לכך נקל הוא הסרה ביותר. ומזה עצמו נוכל להביא ראיה ברורה גם כן כי ההכנה שהיה לישראל לקבל המעלה העליונה לא הוסרה, כמו באדם שקנה השכל ונעשה שובב עד ששכח תלמודו כולו, מכל מקום ההכנה הזאת שהוא מוכן לקבל החכמה לא נתבטל הימנו ומוכן לקבל כשחוזר מדרכו, כך כאשר ראינו בעם ישראל הכנתם לקבל מעלה עליונה כי לא היה דבר זה מקרי בישראל מה שקבלו המעלה העליונה אשר זכרנו כי דבר זה אי אפשר, האחד כי דבר שהוא במקרה אינו תמידי ואינו מאודי ובישראל היו נסים הרבה מאוד שלא תמצא לשאר אומות, וכן היו נמשכים בהמשך הזמן עד שאי אפשר לך לומר רק כי יש לישראל הכנה בעצמם לקבל המעלה העליונה מה שאין בשאר אומות, כמו שיש באדם מצד עצמו לקבל הכנה לקבל השכל והחכמה. ועוד כי הדבר שהוא בפרט המין נוכל לומר שהוא במקרה, אבל דבר שהוא מגיע לכלל האומה אין דבר זה במקרה ומצאנו נסים שהגיעו לכלל ישראל כגון יציאת מצרים ובאר ומן ומפלת סנחרב והרבה משיספר, ואין זה במקרה כי אם היה זה במקרה למה לא היה לשאר אומות גם כן ולמה היה זה לאומה זאת בכללה ולא למקצת או לאיזה אנשים, וכיון שאנחנו ראינו הנסים נמשכים דוקא בישראל ולא בשום אומה והיו הנסים בכללות האומה אין זה רק שישראל מוכנים לקבל המעלה האלקית הנבדלת, ולכך היו דביקים במעלה אלקית עליונה שהיה הנהגתם שלא בטבע רק על ידי נסים. ואם בשביל שהלכו שובב וחטאו נסתלקה השכינה מישראל בשביל חטאם, כמו שיסולק השכל מן האדם כאשר הוא הולך שובב, הכנתו לקבל המושכלת אינה בטילה. כן אף שנסתלקה השכינה מישראל ונתבטלו המעלות שהיו לישראל, הכנתם על זה לא נתבטל כי מה שנתבטל זה היה בשביל שהדברים האלקיים הם קלי ההסרה כמו שהבאנו ראיה מן שכל האדם, אבל ההכנה על זה לא נתבטל כלל. ואתה מוכרח לומר שלא היה כל זה במקרה בישראל כי אם בשביל הכנה שבישראל לקבל המעלות, כי איך אפשר לומר שהיה דבר זה בלא הכנה, כי כל דבר טבעי צריך לו הכנה מיוחדת כי בודאי חומר האדם יש בו הכנה מיוחדת לקבל נפש המשכלת, וכך בעלי חיים יש הכנה בחומרם לקבל נפש המרגשת וכן בכל הדברים אשר הם בנמצא צריכים הכנה מיוחדת לקבלתם, ודבר כזה שהוא על כל המעלה שקבלו ישראל שיהיה הנהגתם שלא על פי הטבע ואיך יהיה דבר זה בלא הכנה מיוחדת ימאן זה השכל והדעת. ויותר מזה מה שנמצא בישראל דבוק שכינה ושפע הנבואה על שאר אומות שאין להם דבר זה, כמו שיש למין האנושי מעלה יתירה שיש להם השכל על ידי הכנה שבהם על שאר בעלי חיים שאין להם השכל, ואם אתה אומר שהיה זה בלא הכנה מיוחדת באומה שיקבלו אלו המעלות וקבלו את המעלות האלו האלקיים הנבואה והשכינה, אם כן גם כן יכול להיות שיקבל הב"ח שכל האנושי בלא הכנה מיוחדת אבל דבר זה בודאי לא יתכן, וכמו כן לא יתכן שקבלו ישראל דברים אלו בלא הכנה מיוחדת בנפשם. וראיה שכל הדברים העליונים צריכים להכנה דבפרק קמא דעבודה זרה (דף ב:) אמרינן ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב אלוה מתימן יבא מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן אמר רבי יוחנן מלמד שהחזיר התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה ע"כ. ולא מצאנו ששלח השם אליהם נביאים אלא שראה בהכנתם אם יש להם הכנה לתורה ולא מצא בם הכנה לתורה וזהו מיאון שלהם, כי בודאי הבעל חי ממאן לקבל השכל מצד שאין הכנה לו לזה, ולא נמצא הכנה באומות לתורה כי אם בישראל שיש להם הכנה וכדכתיב אחר כך מימינו אש דת למו:
ובפרק אין צדין (ביצה דף כה:) תניא רבי מאיר אומר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שעזין הם מימינו אש דת למו ותניא רבי ישמעאל אומר אש דת למו ראוים הללו לתת להם דת אש ע"כ. ורצו בזה מפני שאין הנפש שלהם מוטבע בחמרי, שלכך הם עזים כי הנפש היא פועלת והחומר מתפעל בלתי פועל, ומה שישראל עזים מורה שאין הנפש מוטבע כל כך בחומר ולכך הם עזים כי בכל עז יש כח פועל וכל מי שהוא ביישן מתפעל, וראוים גם כן שתנתן להם דת אש שהתורה היא מתיחסת לאש בעבור שהאש דק וזך החומר, וראוי להתחבר בישראל שיש להם נפש נבדלת בלתי חמרית דת שכלי שנקרא בשביל זה דת אש:
ובמדרש (ספרי וזאת הברכה) בא להם לישמעאל אמר להם רוצים אתם לקבל התורה אמרו לו מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב אמרו כל עצמו של אותה אומה אינה אלא ללסטם הבריות דכתיב ידו בכל ויד כל בו אין אנו רוצים לקבל התורה. בא לו אצל אדום אמר להם רוצים אתם לקבל התורה אמרו לו מה כתיב בה לא תרצח וכו' אמרו לו כל עצמו של אותה אומה לרצוח הבריות דכתיב ועל חרבך תחיה אין אנו רוצים לקבל התורה בא לו אל עמון ומואב אמר להם רוצים אתם לקבל התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תנאף וכו' אמרו לו כל עצמו של אותה אומה מניאוף דכתיב ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן אין אנו רוצים לקבל וכן כל אומה ואומה בשעת מתן תורה. הרי לך מבואר שלא היו להם שום הכנה לתורה כי ישמעאל היה מוכן ללסטם הבריות ועשו לרצוח ועמון ומואב לזנות, וצריך אל הדברים העליונים הכנה לכן לא היה ראוי להם התורה כי אם אל ישראל יש הכנה אל התורה, וכן שאר מעלות האלקיות אי אפשר שהיו לישראל בלא הכנה. והנה הכנה הזאת אי אפשר שתהא לבטלה שדבר זה אין בנמצא שיהיה אף בדברים הטבעים דבר לבטלה, ומכל שכן בדברים החשובים האלקיים שתהיה הכנה הזאת שיש בישראל לקבל המעלה האלקית לבטלה, ואם נתבטלה בגלות כמו שנתבטל החכמה מן האדם בעת שילך שובב, אין נחשב דבר זה בטול בעצמו רק הוא במקרה, אמנם אם יאמר שיהיה סלוק עולמית והסרה תמידית היה חס ושלום הכנה הזאת לבטלה. וכבר התבאר שדבר זה אי אפשר לומר כי העם אשר הם בלתי הכנה יקבלו דברים אלקיים, שצריך לכל הדברים הכנה ואם לא היה צריך אל הכנה היה אפשר לומר גם כן כי יהיה החמור מקבל שכל האנושי ואם כך הוא בדברים הטבעיים, בדברים העליונים כל שכן שצריך להם הכנה מיוחדת. ואם אמרו שברצון השם יתברך הוא שעושה הכל והרי עשה מן המטה נחש ומן נחש מטה, כי דבר זה הוא במקרה לשעה ולזמן ויכול להיות כמו שהיה אתון בלעם מדבר לשעה, אבל לעשות דבר תמידי נוהג כך בתמידות זה לא יתכן כלל כי השם יתברך סדר את הכל בחכמתו ונתן הכנה למי שראוי להכנה והרחיק מן הכנה מי שאינו ראוי לאותה הכנה. ולפיכך אי אפשר להיות שיקבל דברים אלקיים מי שאין בו הכנה, או שתהיה הכנה לבטלה במי שיש בו הכנה, ודבר זה יתבאר עוד בהרבה פנים מאוד בעזרת השם יתברך בספר נצח ישראל וכאן אין מקומו. רק שמן מה שגאל ישראל ונתן להם המעלות האלקיות מצד שהם מוכנים לקבל המעלה הוא דבר עצמי ואינו דבר מקרי ואין בטול לדבר העצמי וגם כן לא נמצא דבר עצמי לבטלה, והוא ראיה ברורה נגלה לכל על גאולתנו העתידה שתהיה במהרה בימינו וכן יהי רצון אמן:
תם ונשלם: