בראשית רבה לד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לד · ז · >>

הוסף ביאור

ז. [עריכה]

"אתה ואשתך ובניך ונשי בניך", רבי יודן ב"ר סימון, ורבי יוחנן בשם ר' שמואל ב"ר יצחק, נח כיון שנכנס לתיבה נאסרה לו פריה ורביה, הה"ד ובאת אל התיבה אתה ובניך לעצמך, ואשתך ונשי בניך לעצמן וכיון שיצא התירו הדא הוא דכתיב צא מן התיבה אתה ואשתך א"ר אייבו (איוב ל) בחסר ובכפן גלמוד אם ראית חוסר בא לעולם וכפן בא לעולם, גלמוד הוי רואה את אשתך כאלו גלמודה א"ר הונא כתיב (בראשית מא) וליוסף יולד שני בנים אימתי בטרם תבא שנת הרעב.