בראשית רבה לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לד · ו · >>

הוסף ביאור

ו. [עריכה]

ד"א כתיב (שם /קהלת/ ג) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, זמן היה לנח ליכנס לתיבה, שנאמר "בא אתה וכל ביתך אל התיבה", וזמן היה לו שיצא ממנה שנאמר "צא מן התיבה", משל לפרנס שיצא מן המקום והושיב אחר תחתיו כיון שבא אמר לו צא ממקומך משל לסופר שיצא למקום אחר והושיב אחר תחתיו כיון שבא א"ל צא ממקומך כך נח צא מן התיבה ולא קיבל עליו לצאת אמר אצא ואהיה פרה ורבה למארה, עד שנשבע לו המקום שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר (ישעיה נד) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח.