בני יששכר מאמרי חודש מרחשון/מאמר א

מאמרי חודש הקודם - בני יששכר - מאמרי חודש מרחשון - מאמרי חודש הבא

מהות החודש:

• בו ידובר מהות החודש מרחשון, וצירוף השם המאיר בזה החודש, ומזל זה החודש, ושאר עניינים:

א

צירוף השם הנכבד המאיר בזה החודש הוא והה"י, יוצא מפסוק בפרשת תבוא ודבש היום הזה י"י (דברים כו טו-טז). התיבות הללו בגימטריא י"ו הויו"ת^[1], ובגימטריא ב' פעמים יצחק ב' פעמים יצחק שווה 416, ויתבאר אי"ה:

ב

בספר יצירה (פרק ה): המליך אות נ' בריח, וקשר לו כתר, וצרפן זה בזה, וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה ודקין בנפש זכר ונקבה, עד כאן. להבין במעט קט, כיון דהמליך אות נ' בחוש הריח, מהו השייכות יצירת מרחשון לחוש הריח ולמזל עקרב וליצירת הדקין באדם (בנפש זכר ונקבה):

והנה עיין מה שכתבתי לעיל (במאמרי חדש תשרי מאמר חינוך המקדש דרוש ד') בפסוק "לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו" (תהלים פ, ג) (הוא במזמור שאמרו בני קרח). ונאמר בכאן בקיצור, דהנה קשה:

• א', מהו הנרצה שבחרו בני קרח בתפילתם הנך שלשה שבטים דייקא?
• ב', מהו כוונתם לעורר את הגבורות לפני השבטים? הלא יותר טוב לעורר החסדים.
• ג', מהו שסיימו "ולכה לישועתה לנו", איך תלויה ישועתם בהנך ג' שבטים?
• ד', הזכירו את הג' שבטים הללו שלא כסדר תולדותם ולא כסדר הדגלים.

וכתבנו על פי הקדמה ידועה במדרש: המשכן שעשה משה, הנה נשלם בכסלו, וצוה השם יתברך להמתין בחינוכו עד ניסן, ירח שנולד בו יצחק, והיה כסלו מתבייש, ושילם השם יתברך שכרו בחינוך בית שני בזמן החשמונאים, והוא לדורות ימי חנוכה (והוא היה עיקר חינוך בית שני, כי מה שחנכוהו בימי אנשי כנסת הגדולה, עדיין היו עבדים למלכי פרס, כמו שאמרו שם: "כי עבדים אנחנו ובעבדותינו" וכו' (עזרא ט, ט), כן נראה לי). והנה בית ראשון שבנה שלמה נשלם בחדש הזה מרחשון, כמבואר בכתוב "ירח בול" (ופירשו חז"ל שהוא מרחשון, ויבואר להלן אי"ה עניין שם בול). והנה על פי רוח הקדש לא חינכו שלמה עד ירח האיתנים תשרי, והיה מרחשון מתבייש, והבטיח השם יתברך לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבניין השלישי, עד כאן תוכן דברי המדרש, הובא בילקוט מלכים עיין שם. אם כן, נראה מבואר מזה, דחינוך בית השלישי במהרה בימינו יהיה במרחשון. אם כן, חינוך כל השלשה בתים הם באלו הג' חדשים: תשרי (בית ראשון), מרחשון (בניין עתיד), כסלו (בית שני בימי החשמונאים, שזה עיקר חינוכו כמש"ל):

והנה אלו הג' חדשים על פי סדר הדגלים אל השבטים, הלא הם מתייחסים תשרי לאפרים, מרחשון למנשה, כסלו לבנימין. והנה תמצא לפי זה חינוך כל הג' בתים המה בחדשים המתייחסים לבניה של רחל, כי היא נקראת עקרת הבית, הבן. ("תמ"ך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי" (תהלים יז ה), תמ"ך ראשי תיבות תשרי מרחשון כסלו: כשיושלמו חינוך הבתים של אלו הג' חדשים, אז לא ימוטו פעמי):

יצא לנו מכל זה, חינוך הבית המקווה במהרה בימינו יהיה בחודש הזה, מרחשון. וטעמא רבה אית ביה, על פי אשר שמעתי מפי כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מה"ר מנחם מנדל זצוק"ל, אשר עינינו רואים, כל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מן המלכיות, וכן נתינת המסים וארנוניות, התחלתן תמיד מן מרחשון. ואמר הטעם, שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם (מלכים ב יז כא) ["ויעש ירבעם את החג החדש השמיני החדש אשר בדא מלב"ו" (מלכים א יב לג), בו"ל, נראה לי, כאשר יתבאר אי"ה]. על כן גזירת המלכיות במרחשון, עד כאן דברי קדשו:

והנה לפי זה תתבונן, להיות שחטאו ישראל ואמרו אז בחדש זה: "ראה ביתך דוד" (מלכים א יב, טז), על כן בעת התיקון במהרה בימינו הנה ימלוך מלך בית דוד משיח צדקנו ויתחנך הבית במרחשון, ויתוקן העולם במלכות. והנה לפי זה, סדר החינוך של הבתים היה, בתחילה בית ראשון בתשרי המיוחס לאפרים, ובית השני בכסלו, חודש המיוחס לבנימין, ובית המקווה במהרה בימינו נזכה לראותו יהיה חינוכו במרחשון, חודש המיוחס למנשה:

ועוד אקדים לך, ידוע מחלוקת קורח היה, דהנה כהן הוא בבחינת חסד, והוא במעלה על הלוי שהוא בבחינת גבורה, על כן הלוים המה משרתים בעבודתם אל עבודת הכהנים, כדי שיהיה תגבורת החסדים על הגבורות. והנה קרח שהיה לוי רצה להיות במעלה על אהרן שהיה כהן, הנה רצה להגביר הגבורות על החסדים. והנה באמת לעתיד במהרה בימינו יהיו הגבורות במעלה על החסדים כמעלת הזהב על הכסף, אלא קורח אכלה פגה, על כן לעתיד יתעלה קורח, וכמו שכתב האריז"ל: צדיק כתמר יפרח (תהלים צג, יג) סופי תיבות קר"ח:

בזה תבין מה שכתוב בתורה: "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח וכו' באכול האש את החמשים ומאתים איש ויהיו לנס" (במדבר כו, י), הנה "ויהיו לנס" אינו מובן. אבל אקדים לך, הנה הי"ב אותיות פשוטות, הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, אשר בהן נוצרו הי"ב חדשים כמבואר בספר יצירה (פרק ה), הנה ג' אותיות לנ"ס בהן נוצרו הג' חדשים תשרי מרחשון כסלו, כמבואר בספר יצירה. והנה כבר כתבתי, שהחינוך של כל הג' בתים המה בג' חדשים הנ"ל, וכאשר יוגמר חינוך של הג' בתים של הג' חדשים הנ"ל שנוצר על ידי אותיות לנ"ס, אז יקנו עדת קרח הויה וקיום, וזהו שרמזה התורה "ויהיו לנס", הבן:

ולפי זה זהו שהתפללו בני קרח: "לפני אפרים ובנימין ומנשה" (שזהו סדר של אלו הג' שבטים בג' חדשיהן, כנ"ל, כפי סדר חינוך הג' בתים, בית ראשון בתשרי מיוחס לאפרים, בית שני בכסלו מיוחס לבנימין, ובית המקווה במהרה בימינו יהיה חינוכו במרחשון שהוא מיוחס למנשה. אז) "עוררה את גבורתך" (אז יהיו הגבורות במעלה על החסדים כסברת קרח, ועל כן יתעלו אז עדת קרח. וזהו שאמר:) "ולכה לישועתה לנו", הבן:

ומעתה נחזור לעניין. בניין הבית לעתיד במהרה בימינו, שיהיה על ידי משיח צדקנו הבא מן דוד, יהיה חינוכו במרחשון, שאז פגמו ישראל ואמרו: "אין לנו חלק בדוד וכו' ראה ביתך דוד", הנה בו בחדש יהיה התיקון ויתוקן העולם במלכות:

והנה ידוע מעניין חטא אדם הראשון, אשר נתפגם העולם על ידו וגרם מיתה לו ולכל העולם. והנה תלת גלגולין דיליה נרמז בראשי תיבות אד"ם, ראשי תיבות אדם דוד משיח. הנה כאשר ימלוך המלך המשיח, הוא אדם בעצמו, אז יתוקן חטא אדם הראשון ואז יבולע המות לנצח, כידוע. והנה במלך המשיח נאמר: "והריחו ביראת ה'" (ישעיהו יא, ג), היינו חוש הריח. ונראה לי הטעם, דהנה אצל חטא אדם הראשון נאמרו שם כל החושים: "ותרא האשה וכו' ויאכל, וישמעו" וכו' (בראשית ג, ו), חוץ חוש הריח שלא נזכר שם במעשה ההוא, ממילא לא נשתמשו בו בפועל ההוא ולא נתפגם כל כך כאינך החושים, הגם שקיבל פגם מחמת שהוא מצורף בגוף עם שאר החושים, עם כל זה, כיון שהחוש הזה בפני עצמו לא הפעיל בפועל ההוא הנה לא נתפגם כאינך. על כן גם היום הוא אינו גופני כאינך, והוא דבר שהנשמה נהנה ממנו כמאמרם ז"ל (ברכות מג, ב):

[הגהה: ועל פי זה יונח לנו מאמרם ז"ל בברכות: מנין שמברכין על הריח? דכתיב: "כל נשמה תהלל" (תהלים קנ, ו), איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו? הוי אומר זה הריח, ע"כ. והנה לכאורה קשה מאוד אומרם ז"ל: "מנין שמברכין על הריח", הלא בריש שמעתין אסקו בטעם לכל הברכות, דסברא הוא: אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה; ועל כן כל הפוסקים הראשונים והאחרונים השתדלו ליתן טעם למה אין מברכין על הזיווג, ועל שמיעת קול ערב פרק בשיר וכלי זמר. ומזה תתבונן גם כן סוד הבשמים במוצאי שבת, ובמקום אחר הארכנו בזה. על כן בעת תיקונו של אדם הראשון במשיח צדקנו במהרה בימינו, זה החוש יהיה למעלה לראש והריחו ביראת ה', ואז יתוקן העולם לגמרי מן זוהמת הנח"ש על ידי מלך המשי"ח (חושבנא דדין וכו'), ה' מלך ה' מלך ה' ימלך בגימטריא כנ"ל:]

ומעתה נחזור לענייננו, המליך אות נ' בריח וכו' וצר ביה עקרב בעולם (הוא המזל של חדש מרחשון), עקר"ב עק"ר ב', רמז: עיקר בית המקווה יהיה בחודש הזה חינוכו. גם עקר"ב בגימטריא דו"ד משי"ח, אשר בחודש מרחשון יהיה התיקון אשר פגמו ישראל באמרם: אין לנו חלק בדוד וכו' ראה ביתך דוד, הנה יבקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם במהרה בימינו אמן:

וארמוז לך עוד גם כן בריאת הדקין בנפש, כי הנה ישראל בפגמם ונתחלקו במריבה על מלכות בית דוד, הנה ירבעם בן נבט החטיאם חטאה גדולה, ואמר הנביא על זה: "חבור עצבים אפרים הנח לו" (הושע ד, יז). דכיון דסברא הוא דאסור ליהנות וכו', ואם כן מהו זה דהוצרכו לחפש איזה לימוד מנין שמברכין על הריח? ועל פי הנ"ל יונח, על פי מה דידוע דטעם הברכות הוא לברר הטוב מן הרע בכל ענייני העולם, שנתערב הכל בבחינת עץ הדעת טוב ורע, ואין להאריך בכאן, וזהו שאמרו חז"ל: סברא הוא אסור ליהנות וכו'. והנה סלקא דעתך אמינא, כיון שחוש הריח לא נזכר באכילת עץ הדעת אין צריך לברכה, כי לא מיצרך ביה בירור, על כן הוצרך להביא ראיה דאף על פי כן מיצרך צריכי לברכה, כי אף על פי כן הוא פועל גופני בהדי אינך. ועוד המבין יבין הבירור הכולל מעניני הרפ"ח ניצוצין קדמאין, ואין להאריך:

אבל כשחלק לבם עתה יאשמו (הושע י, ב). הנה במהרה בימינו בזמן התיקון העיקר הוא שיהיו ישראל באחדות ואין שטן ואין פגע רע. וזה רמיזת הדקין, שכל אחד מדובק בחבירו ומגין על חבירו (הלא תדע אפילו להלכה, על פי הדין וההלכה, כשניקב אחד מהן לחבירו כשר כי חבירו מגין עליו (שולחן ערוך יורה דעה מו#סעיף ג), על כן בריאת הדקין מרמזין על האחדות. ועוד נראה לי לרמוז על פי חשבון הרמב"ם במניין המצוות, הנה מצות קטורת שהוא סוד הריח הוא בתורה במניין ד"ק, הבן, והשם הטוב יכפר בעדינו, וכל דברינו בדרך אפשר, ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:

ג

הנה כתבתי לך ע"פ סדר הדגלים החדש הזה יתייחס למנשה, הנה נברא אתו עמו חוש הריח כנ"ל, והוא דבר שהנשמה נהנה ממנו, על כן יתייחס החדש למנש"ה אותיות נשמ"ה. וכיון שהחוש הריח נברא עם החודש הזה, על כן גם בנוח בצאתו מן התיבה בחודש הזה, כתיב ביה (בראשית ח, כא) וירח י"י את ריח הניחוח, הבן.

ד

החדש הזה נקרא במקרא (מלכים א ו', ל"ח) ירח בול. נ"ל על פי הדברים הנ"ל, דהנה למ"ש דנראה מדברי רז"ל חינוך בית המקווה בית השלישי יהיה בחודש הזה מרחשון, והנה ידוע מה שאמרו רז"ל (פסחים, פח) בית הראשון נגד אברהם שקראו הר ולא נתקיים, בית השני נגד יצחק שקראו שדה ולא נתקיים, בית השלישי יהיה במהרה בימינו נגד יעקב שקראו בית ויהיה קיומו לעד (כענין הנאמר (ישעיה ב, ה) בי"ת יעק"ב לכו ונלכה באור י"י), דכתיב תתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ)קושטא קאי (שבת קד). ניתן אמת ליעקב שהוא בבחי' תפארת קו האמצעי, כולל קו הימין חסד לאברהם וקו השמאל פחד יצחק, על כן נקרא אמ"ת אתוון שבימין ושמאל ואמצע באל"ף בי"ת. הנה לפי זה תבין, כיון שבחודש הזה אנו מקוים שיהיה בו חינוך הבית השלישי, אמת לחיעקב כללות כל הקוין ראש סוף אמצע, על כן נקרא החדש הזה בו"ל, ראש (התורה ב') אמצע (התורה ו' דגחון) סוף (התורה ל').

ובזה תבין ג"כ סדר חינוך של הבתים בג' חדשים של בניה של רחל (עקרת הבית), הלא הסדר הוא חינוך בית ראשון שהוא נגד אברהם ימין היה בחדש תשרי המיוחס לאפרים ראש הדגל שהוא ימין, וחינוך בית שני שהוא נגד יצחק קו שמאל היה בחדש כסליו המיוחס לבנימין סוף הדגל, ובנין העתיד שהוא נגד יעקב קו האמצעי (הכולל כולם) הנה יהיה במהרה בימינו בחדש האמצעי מרחשון המיוחס למנשה שהוא אמצעי לדגל (ובמקום אחר (כסליו טבת מאמר יב סימן א') דברנו באריכות דזהו שאמר יוסף בלידת מנשה כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בי"ת אב"י (בראשית מא, נא), היינו בית יעקב, אכ"מ להאריך). הבן.

ובזה תבין הנאמר בברכת יעקב לבני יוסף (בראשית מח, יד) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים וכו' שכל את ידיו כי מנשה הבכור. והנה כל המפרשים השתדלו להבין מהו הנתינת טעם כי מנשה הבכור, ואדרבא. ולפי הנ"ל יתכן שפיר, דקשה למה לא צוה יעקב ליתן את מנשה בשמאלו ואת אפרים בימינו, למה הוצרך לשכל את ידיו. אבל הוא באמת כי מנשה הוא הבכור, והבנין העתיד החשוב מן כולם יהיה החינוך בחדש המיוחס לו חדש האמצעי, והוא יהיה בדגל האמצעי. לזה אמר הכתוב שכל את ידיו (ולא החליף את מנשה לשמאלו) כי (באמת) מנשה הבכור והוא בחשיבות, אבל שם את אפרים לפני מנשה לענין הקדימה כנ"ל וברכו בימינו, מטעם הנ"ל. הבן ותתן מעדנים לנפשך. והא דכתיב (שם) וישם את אפרים לפני מנשה, היינו ענין קדימה בזמן, כי חינוך בית ראשון אשר היה למנשה הוא עתיד להיות. אבל יתעלה במעלה מכל הבתים. וזהו שתמצא שגם הבית ראשון נשלם במרחשון, ולא חנכוהו עד תשרי, ברוך המגיד מראשית אחרית, להיות האמת הוא דעיקר חשיבות הבית אשר יקויים לעד הוא הבית אשר אשר יהיה חינוכו במרחשון, אבל יעקב אבינו שם את אפרים לפני מנשה, על כן המתינו בחינוכו עד חדש תשרי המתייחס לאפרים. הבן.

ה

אחר שביארנו לך אשר חדש הזה בו בחינת הריח, ובו יהיה חינוך הבית לעתיד במהרה בימינו על ידי משיח אשר בו נאמר חוש הריח והריחו ביראת י"י, והבית הנבנה במהרה בימינו יהיה נגד יעקב שקראו בית, והוא יהיה בנין עולם כי יעקב מידתו אמת תתן ליעקב, בו נכללים הראש והסוף ואמצע (על כן גם החדש הזה נקרא בו"ל ראש וסוף ואמצע התורה כמו שכתבתי), קושטא קאי, לא יהרס ולא יחרב לעולם, הנה על פי הדברים האלה תבין מה שרמז שלמה (קהלת ד, י"ב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק, חו"ט משול"ש היינו ג' פעמים חו"ט, בגימטריא הד"ס אשר זכינו לריחו (ברכות מג:). והנה ידוע הד"ס בגימטריא חיי"ם על הכולל מן אלופו של עולם חיי החיים ב"ה כמ"ש (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים וכו'. הבן דברים.

ו

בגמרא (ברכות ד:) מפני מה לא נאמרה נ' באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנאמר (עמוס ה, ב') נפלה ולא וכו', ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש שנאמר (תהילים קמה, יד) סומך י"י לכל הנופלים, ע"כ. הנה תיבות ואפיל"ו הכ"י אין להם ביאור, גם אמרם וסמכה ברו"ח הקוד"ש וכי עד השתא לא ידענו אשר כל דבריו ברוח הקודש. אבל ידועים הדברים מדרושי חנוכה שכתבתי להלן במאמרים כמה פעמים (מאמר ב סימן מז, מאמר יב סימן א), נרא שם המועד חנוכ"ה, שהוא חינוך והרגל לגאולה האחרונה העתידה. והנה בזמן הנס דחנוכה זה היה אחרי פטירת נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי ונפסקה הנבואה, והתנוסס הש"י עמנו בנר נסיי, והוא הארה מן האור הגנוז (אשר אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו(חגיגה יב.)), והיא היתה מתנה טובה מן הש"י שנקבע לדורות כל ימי עניינו ומרודינו בגלות הארוך הזה שנפסקה הנבואה, ומן הארה ההוא עכ"פ אינו נפסק רוח הקודש, והכל מן הארה ההוא הארת נר חנוכה הארה מן אור הגנוז, עד כי יצמח צמח צדיק במהרה בימינו ויהיה החינוך בחדש מרחשון סוד הריח (כמ"ש בספר יצירה (פ"ה) המליך אות נ' בריח וכו' וצר בו עקרב בעולם מרחשון בשנה וכו'), דבר שהנשמ"ה נהנית ממנו ולא הגו"ף (נשמ"ה אותיות מנש"ה, חדש המיוחס למנשה, גו"ף בגימטריא חנוכ"ה. ויתבאר אי"ה), על כן תמצא מרחשו"ן בגימטריא אר"ח נשמ"ה (ואותיות מרחשו"ן מורכבים מן רי"ח נשמ"ה). והנה הסגולה בזה כל ימי עניינו בנר חנוכה בחדש כסליו הארה מן האור הגנוז כל ימי הפסקת הנבואה שעכ"פ לא נפסק רוח הקודש, ורוח הקודש הוא בהלבשת מלכות שמים (מגילה טו.), נקרא גופ"א קדישא, על כן חנוכ"ה בגימטריא גו"ף. עד אשר יהיה החינוך במהרה בימינו בחדש מרחשון סוד הריח כנ"ל דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, אז כתיב (יואל ג, א) ושפכתי רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם.

על כן נקראים הנפלאות נ"ס, כי חדש כסליו נברא באות ס' כמ"ש בספר יצירה (שם) המליך אות ס' בשינה וכו' וצר בהם קשת בעולם וסלו בשנה וכו'. והנה מרחשון הנוצר באות נ' כנ"ל, בו התחילה הנפילה בעוה"ר והיתה המריבה במלכות בית דוד ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני החדש אשר בדא מלב"ו (בו"ל, כנ"ל) ואמרו (מלכים א יב, טז) אין לנו חלק בדוד ראה ביתך דוד, והנה בעוה"ר בחדש הזה התחילה הסיבה לנפילת אות נ' וסיבה לדורות אחרונים להפסקת הנבואה. אבל הש"י ברוב רחמיו נותן במתנה בחדש כסליו אות ס' הארה מן אור הגנוז שעכ"פ לא תפסיק רוח הקודש כל ימי עניינו ומרודינו. על כן נקראות הנפלאות נ"ס, אות ס' סומכת לנפילת אות נ'. על נס דחנוכה לא ניתן לכתוב כדברי נבואה רק בעל פה (יומא כט.), כי אדרבא כל מתנתה הוא לכל ימי הפסקת הנבואה, שיהיו ישראל צופים עכ"פ ברוח הקדש עד כי יבא זמן ונבאו בניכם ובנותיכם. על כן אמרו רז"ל דוד לא רמז נ' באשרי מפני שיש בה מפלתן וכו', כי הנה החדש הנוצר באות נ' בו התחילה המרידה במלכותו ואמרו ראה ביתך דוד, וזה היתה נסיבה מאת הש"י שתופסק הנבואה בדורות האחרונים. ואמרו אפיל"ו הכ"י חזר דוד וסמכ"ה (באות ס') ברו"ח הקוד"ש, שע"י האחת נר חנוכה בחדש כסלו הנוצר באות ס' לא יופסק עכ"פ רוח הקדש, עד אשר נזכה במהרה בימינו ובקשו את י"י אלקיהם ואת דוד מלכם (הושע ג, ה), אז יהיה החינוך בחדש מרחשון, אז יקויים ונבאו בניכם ובנותיכם ושפכתי רוחי על כל בשר במהרה בימינו אמן. חדשו של יוסף, שמירה מריח רע ז) כתיב במכירת יוסף (בראשית לז, כה) וישאו עיניהם ויראו וכו' וגמליהם נושאים נכאת וכו', עיין ברש"י (והוא מאמר רז"ל (ב"ר פ"ד, טז)) מפני מה פרסם הכתוב את משאם להודיע מתן שכרן של צדיקים שאין דרכם של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק וכו', עכ"ל. והנה כל משכיל ישתומם, הנה בזה היה נשמר בהשגחה עליוניות שלא יריח ריח רע, והנה נמכר לעבד והוכהו פצעוהו הערביים והיה משתטח על קבר אימו כמבואר בספר הישר (פ' וישב), ואיה שמירתו, אבל היה הדבר בגזירה אלוקית, והנה בזה לבדו נשמר שלא יוזק מריח רע, הוא לפלא.

ונאמר בזה, שיובנו הדברים על פי דברינו הנ"ל (סי' ב') אשר אנחנו רואים אשר כל הגזירות והשעבודים והמסים בגלות החל הזה התחלתן בחדש מרחשון (הוא חדש הריח כנ"ל), והוא להיות המרידה במלכות בית דוד היה בזה החדש כנ"ל, ע"כ כל גזירות המלכיות התחתלתן בזה החודש, עד יגאלינו גאולת עולם ויהיה חינוך הבית בזה החדש (והוא תיקון מה שאמרו ראה ביתך דוד), ויהיה החינוך ע"י המשיח הבא מדוד (והוא תיקון על שאמרו אין לנו חלק בדו"ד, אז במהרה בימינו נאמר (הושע ג, ה) ובקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם) ויתבטל שיעבוד מלכיות. והנה חדש הזה בבחינת הריח כמש"ל, גם בנח נאמר בחדש הזה (בראשית ח, כא) וירח י"י את ריח הניחוח, על כן נאמר במשיח (ישעיה יא, ג) והריחו ביראת י"י, והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו וכו', והחדש הזה מיוחס למנש"ה (אותיות נשמ"ה) בן יוסף* והוא תשכיל ותתבונן, כל ימי גלותינו התחלת הגזירות הם בחדש הזה, תבין מזה הפסולי עדות, הנה מצות קריאת שמע שצונו הש"י היא נקראת עדות שמחוייבין אנחנו להעיד בכל יום על יחודו ואחדותו ית"ש, על כן אותיות ע' ד' המה רברבין בפסוק היחוד להורות על הנ"ל, ומי שהוא פסול לעדות הנה מצות קריאת שמע שלו לא יקובל לרצון, ואסור לקרות קריאת שמע במקום שיש ריח רע, הבן הדברים ברמז מועט. והנה במהרה בימינו יתבטל מן העולם הריח רע, ויבא הריח טוב ע"י משיח צדקנו והריחו ביראת י"י.

כשתבין את כל הנ"ל, הנה לנבון נקל דעת. הנה יוסף היה הראשון שנכנס לגלות ולשעבוד, ובחדשו (היינו חדש המיוחס למנשה בנו) שבו בחינת הריח יוגמר השעבוד ותהיה גאולת עולם במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו דכתיב ביה והריחו ביראת י"י וכו', הנה בתחילת הליכת יוסף בגלות שמרו הקב"ה מן הרי"ח הר"ע, ובמהרה בימינו יתבסם העולם בריח טוב בחדש המקווה אשר בו יהיה החינוך הבית במהרה בימינו אמן.

ח

בענין החלומות אשר חלם יוסף כתיב (בראשית לז, ט) ויחלום עוד חלום אחר וכו' והנה השמש והירח וכו' ויספר אל אביו ואל אחיו וכו', הנה אומרו חלום אח"ר תיבת אח"ר מיותר ומי לא ידע כי אחר הוא, ועוד מהראוי להתבונן מדוע חלום הראשון סיפר רק לאחיו וחלום השני סיפר גם לאביו. והנראה לפרש, כי החלום הזה הוא חלום אחר ואינו מעניינו של הראשון, כי הראשון היה פתרונו שיתמנה למושל ולשליט במצרים ויבואו אחיו וישתחוו לו, וזה היה בסיבת התבואה שיבואו לשבור בר ממצרים על כן היה החלום בעומרי השדות של תבואות, ואז לא השתחוו לו רק אחיו. והחלום השני הוא חלום אחר, והחלום הוא בצבא מרום השמש והירח את אשר תהיה אור הלבנה כאור החמה הכונה על לעתיד במהרה בימינו, הנה בחדשו היינו חדש המיוחס לבנו מנשה הוא חדש מרחשון בו יהיה חינוך הבית לעתיד, ואז יבוא כל בשר להשתחוות לפני ה' בהר הקדש, ויבואו גם כן יעקב ורחל שבטי ישורון להשתחוות, וזהו שאמר משתחוים ל"י, היינו בחדש המגיע ומיוחס לי לבני היינו מנשה, והנה חלום אחר הוא. על כן סיפר גם אל אביו זה החלום, כי הבית השלישי נגד יעקב שקראו בית (פסחים פח.). והנה להוציא מלב אחיו אמר יעקב בתימא הבוא נבוא וכו' להשתחוות ל"ך (בראשית לז, י), כי אין הכונה רק בחדשך. על כן ואביו שמר את הדבר. כי היה משכיל על דבר.

הערות

1. 16 פעמים 26 (גימטריא של שם הוי"ה) = 416; כמו ודבש היום הזה הוי"ה.