במדבר רבה כא טז
טז. [ עריכה ]
"את קרבני לחמי לאשי" א"ל הקב"ה למשה: אמור להם לישראל: לא שאני צריך לקרבנות; כל העולם כולו שלי הוא, הבהמה שאתם מקריבים אני בראתי אותה, וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (תהלים נ, יב): "אם ארעב לא אומר לך" , אין לפני אכילה ושתיה.
א"ר סימון: י"ג מדות רחמים כתיב בי, שנאמר (שמות לד, ו): "ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' וגו'". ויש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי?! הוי "אם ארעב לא אומר לך".
אמר רבי יהודה בר' סימון: אמר הקדוש ברוך הוא: עשרה בהמות טהורות מסרתי לך, שלשה הן ברשותך ושבעה אינן ברשותך, ולא הטרחתי עליך שתהא מחזיר בהרים להביא קרבן מאלו שאינן ברשותך, לא אמרתי אלא מהגדילים על אבוסך, הוי "אם ארעב לא אומר לך".
אמר ר' יצחק: כתיב "את קרבני לחמי", וכי יש לפניו אכילה ושתיה?! למוד [מ]מלאכי השרת (תהלים קד, ד): "משרתיו אש לוהט", מהיכן ניזונין? ר' יודן א"ר יצחק: מזיו שכינה הם ניזונין, שנאמר (משלי טז, טו): "באור פני מלך חיים".
אמר רשב"ל כתיב "עולת תמיד העשויה בהר סיני" אם תאמר שיש לפני אכילה ושתיה למד ממשה ראה מה כתיב בו (שמות לד, כח): "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל וגו'" אלו היה לפני אכילה ושתיה היה אוכל ושותה הוי "אם ארעב לא אומר לך":