במדבר רבה כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כא · ד · >>

הוסף ביאור

ד.    [ עריכה ]
"צרור את המדינים" למה "כי צוררים הם" לכם מיכן אמרו חכמים בא להרגך השכם להרגו. ר"ש אומר מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעוה"ב והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא שתי אומות קדמו את ישראל בחרב ושתים בעבירה המצרים ואדומים קדמו בחרב (שמות טו, ט): "אמר אויב ארדוף אשיג אריק חרבי" (במדבר כ, יח): "ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך" ושתים בעבירה מואבים ועמונים על אלה שקדמו בחרב כתיב (דברים כג, ח): "לא תתעב אדומי" "לא תתעב מצרי" אבל אלו שקדמו בעבירה להחטיא את ישראל לא יבא עמוני ומואבי (שם, ד): "גם דור עשירי עד עולם":