במדבר רבה יז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ו.    [ עריכה ]
"ולא תתורו אחרי לבבכם" הלב והעינים הם סרסורין לגוף שהם מזנין את הגוף.

"למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" משל לאחד מושלך לתוך המים הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים אף כך אמר לו הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקין במצות (דברים ד, ד): "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" וכן הוא אומר (משלי ד, יג): "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך" "והייתם קדושים" בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על העובדי כוכבים פרשתם מן המצות נעשיתם מחוללים אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה ע"י יצר הרע אתם פורשים מן המצות לעתיד לבא אני עוקרו מכם שנאמר (יחזקאל לו, כז): "וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ'":