במדבר רבה יז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יז · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

"ועשו להם ציצית" הה"ד (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'" (ישעיה מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו" זרע הקב"ה את התורה ואת המצות להנחילם לישראל לחיי העוה"ב ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל

"ועשו להם" תעשה ולא מן העשוי שלא יוציא מן נימין ויעשה מהן אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה אימתי כשהוא תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז. "על כנפי" ולא באמצע אלא על הכנף. "פתיל" שהוא צריך לפותלן.

אמר ר' מאיר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין שהתכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנא' (שמות כד, י): "ויראו את אלהי ישראל וגו'"

"והיה לכם לציצית" שתהא נראית וכמה שיעורה בית שמאי אומרים ארבע אצבעות ובית הלל אומרים שלש וכמה חוטין ב"ש אומרים ד' ובית הלל אומרים ג'. "וראיתם אותו" פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לסומא חזר ואמר "למען תזכרו" נתן ראיה ונתן זכירה זכירה למי שאינו רואה ראיה למי שרואה "וראיתם אותו" אותו ולא אותה שאם עשית כן כאלו כסא כבוד אתה רואה שהוא דומה לתכלת וראיתם וזכרתם המראה מביא לידי זכרון זכרון מביא לידי מעשה שנא' "למען תזכרו ועשיתם" למה (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם" משל לבעל הבית שהיה שוקל ארנוניות וכותב אפכיות אמר לו אביו בני הוי זהיר באפכיות שחייך נתון בהן כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל "כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ'":