במדבר רבה טז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כו.    [ עריכה ]
"עד מתי וגו'" הלכה תינוק שיש בו [בידו] אבן בשבת מהו לטלטלו שנו רבותינו נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה ואבן בתוכה מדור המדבר את למד שהיה הקדוש ברוך הוא נושאם במדבר כביכול "כאשר ישא איש את בנו" והיתה עבודת כוכבים בידם שנא' (נחמיה ט, יח): "כי עשו עגל מסכה" וכן את מוצא כשעברו בים צלמו של מיכה עבר עמהם שנא' (זכריה י, יא): "ועבר בים צרה" ובכל כך לא הניחן הקב"ה ואמר למשה קרעתי להם את הים והכעיסוני שנא' (תהלים עח, מ): "כמה ימרוהו" ואף כאן הוציאו על הארץ שם רע ואיני יכול לסבול עד מתי אהיה סובל להם "עד מתי לעדה הרעה":