במדבר רבה טז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · טז · יב · >>

הוסף ביאור

יב. [עריכה]

"וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר" שכן התגרין מראין את הפסולת תחלה ואח"כ מראין את השבח.
"וראיתם את הארץ" ג' פעמים אמר להם ומה הארץ למה בראשון וראיתם וגו' אמר להם היו מסתכלין בא"י יש ארץ שמגדלת גבורים ויש ארץ שמגדלת חלשים ויש שמגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין כך פקדן "ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב".
"ומה הארץ אשר הוא יושב בה" מנין אתם יודעין כחם אם במחנים הם שרוין הם גבורים בוטחין על כחם אם במבצרים חלשים הם ולבם רך.
"ומה הארץ השמנה היא" אם פירותיה קלים אם שמנים א"ל הסתכלו באבנים ובצרורות שלה אם של צונמא הם שמנים הם אם של חרסים הם רזים הם.
"והימים ימי בכורי ענבים" מכאן אמרו אין תקופת תמוז בלא תאנים וענבים: