במדבר רבה טז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · טז · ח · >>

הוסף ביאור

ח. [עריכה]

כיון שאמרו למשה "נשלחה אנשים לפנינו" התחיל משה עומד ותוהא אמר אפשר לי לעשות דבר עד שאמלך בהקדוש ברוך הוא הלך ונמלך א"ל כך וכך בניך מבקשים א"ל הקב"ה אין זה תחלה להם עד שהם במצרים הלעיגו לי שנא' (הושע ז, טז): "זו לעגם בארץ מצרים" למודים הם לכך איני צריך לנסותם שכתוב (דניאל ב, כב): "ידע מה בחשוכה ונהורא עמיה שרא" א"ל הקדוש ברוך הוא משה יודע אני מה הם אלא אם בקשת שלח לך לעצמך מנין שכן כתיב "אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר":