במדבר רבה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · במדבר רבה · ב · ח · >>

ח.    [ עריכה ]

"לְבֵית אֲבֹתָם" לא היה צריך לומר אלא "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מה ת"ל "לְבֵית אֲבֹתָם" הה"ד (איוב לו ג): "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו התחיל משה מיצר אמר עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשי אלא בדרום וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט מה אני עושה אמר לו הקב"ה משה מה איכפת לך אין צריכין לך מעצמן הן מכירין דירתן אלא דייתיקי יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים איני מחדש עליהם כבר יש לה טכסים מיעקב אביהם כמו שטענו אותו והקיפו את מטתו כך יקיפו את המשכן דא"ר חמא בר חנינא כיון שבא אבינו יעקב ליפטר מן העולם קרא לבניו דכתיב (בראשית מט, א) "ויקרא יעקב אל בניו" ובירכן וצוון על דרכי האלהים וקבלו עליהם מלכות שמים משגמר דבריו אמר להם כשתטלו אותי ביראה ובכבוד לוו אותי ולא יגע אדם אחר במטתי ולא אחד מן המצריים ולא אחד מבניכם מפני שאתם נטלתם מבנות כנען וכה"א (שם נ, יב) "ויעשו לו בניו כן כאשר צום" בניו ולא בני בניו "וישאו אותו בניו".
היאך צום אלא אמר להם בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום אפרים ומנשה ובנימין יטענו מן המערב דן אשר ונפתלי יטענו מן הצפון יוסף אל יטען שהוא מלך ואתם צריכין לחלק לו כבוד לוי אל יטען למה שהוא טוען את הארון ומי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת ואם עשיתם וטענתם את מטתי כשם שצויתי אתכם האלהים עתיד להשרות אתכם דגלים כיון שנפטר טענו אותו כשם שציום שנאמר "ויעשו לו בניו כן כאשר צום" הוי "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" שמיעקב היה בהם דעה היאך ישרו דגלים "ולפועלי אתן צדק" זה הקדוש ברוך הוא שפעל פעולות טובות עם ישראל וכדי ליתן להם פעולה טובה שכר שקיימו מצות אביהם לא צום לחנות דגלים אלא כמצות אביהם "צדק" עמהם שלא שינה הדבר שלא ליתן מחלוקת ביניהם לכך נאמר "לבית אבותם" כענין שהקיפו מטת אביהם כן יחנו הוי "לבית אבותם יחנו בני ישראל":