במדבר רבה א ד
ד. [ עריכה ]
ד"א "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" זש"ה (שיר ז, ג): "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר" מדבר בסנהדרין שהיתה נתונה בלשכת הגזית והיא משולה בשרר ולמה משולה בשרר אלא מה השרר הזה נתון באמצע הגוף כך סנהדרין של ישראל נתונה באמצעו של בהמ"ק.
"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" מהו "אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" שלא היו חסרים אחד משלשתן "אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" מי שהוא מזוג כראוי מזוג שלישי של כוס יין ושני חלקים מים כך היתה סנהדרין יושבת מתמיד השחר עד תמיד של בין הערבים ולא היה אחד מהם נפנה לצורכו ומה היו עושים כשהיה אחד מהם מבקש לצאת היה סופר אם היה שם עשרים ושלשה היה יוצא ואם לאו לא היה יוצא למה שכתוב אל יחסר המזג שלא היו חסרים אחד משלשתן לפיכך "אל יחסר המזג".
"בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים" נמשלו ישראל כערימה של חטים מה החטים הללו נכנסות לאוצר במנין כך אמר הקדוש ברוך הוא שיהיו ישראל נימנים בכל שעה לכך נאמר "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים" אבל התבן והקש אינן נמנים ולא נמדדין כך או"ה נמשלו כתבן וכקש שנאמר (תהלים פג, יד): "כקש לפני רוח" וכן (עובדיה א, יח): "ובית עשו לקש" למה שאין להקב"ה הנייה מהם שנאמר (ישעיה מ, יז): "כל הגוים כאין נגדו" אבל ישראל יש להקדוש ברוך הוא הנייה מהם קורין שמע מתפללין ומברכין שמו של ממ"ה הקב"ה בכל יום לפיכך נמנים בכל שעה לכך נמשלו כחטים שנאמר "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים":