בית שמואל על אבן העזר קנג
סעיף א
[עריכה](א) לא לו ולא לה: ע"כ איירי הכא דנמצ' הגט במקום דליכ' למיחש דנפל מאחר כמ"ש בסמוך ולא כב"ח שכתב הטעם דחיישינן שמא מאחר נפל אלא הטעם הוא דחיישינן שמא גרשה ותביא ראיה וכשתבא לגבות הכתובה יאמר פרעתי והא ראיה דהגט בידי והיינו במקום שאין כותבין כתובה וגובאת בגט וכשהגט בידו יאמר פרעתי כמ"ש בסי' ק"י אבל כשהגט ביד הב"ד אז כשתביא היא ראיה שגירשה א"י לומר פרעתי וממני נפל דהא השתא הוא טוען שלא גירש הוי כאלו אמר לא פרעתי ובוודאי אין חשש שמא ישכחו הב"ד מה שטוען השתא ובזה נדחה דברי הב"ח שהבי' ראיה מזה לדברי הטור לענין כתובה היא נאמנת שממנה נפל דאפילו אם הוא נאמן היינו כשיאמר מיד ממני נפל ופרעתי אבל כאן איירי שאומר לא גרשתיך תו אינו נאמן לומר פרעתי, ולה אין מחזירין משום י"ל דלא גירש אותה ומחמת הגט תנשא וכן פרש"י אף על גב האשה האומרת גרשתני נאמנת הכא הגט מסייע לה מעיזה ועיין בסמוך:
(ב) ותתגרש בו מעתה: אפי' אם אמר הבעל שנתגרשה כבר בו ביום הכתיבה אינו נאמן על העבר אלא תתגרש מעתה כמ"ש בתוספות פ"ק דב"ק דף י"ח ודף י"ט והיינו פירוש תוספות גיטין דף כ"ד מ"ש דאינו נאמן שתטרוף פירות מכאן ולהבא היינו מחמת דיבורו גרשתי אבל ליתן לה הגט היום נאמן כשאין חשש שנפל מאחר אף על פי שאומר שגירש כבר ונפל ממנו ומ"ש הטור והמחבר אם הבעל מודה ואומר שיתנהו לה להתגרש נראה בוודאי לא פליג על תוס' אלא כוונתו דהשת' מרוצה ליתן לה בתורת גירושין אבל אם אומר שגרש' כבר ועכשו אינו רוצה שיתנהו לה א"י ליתן לה בתורת גירושין ובב"ח משמע אם אמר גירש כבר לא מהני כלל אפילו ליתן לה היום להתגרש ולית' ועיקר כמ"ש וכל זה איירי כשאינה נותנת סי' אבל אם היא נותנת סי' מגורשת מיום הכתיבה, ולכאור' נראה דאין נותן לה הבעל אלא נותן לה ע"י שליח וכיון דנתאחר בין הכתיבה לנתינה ואפשר הואיל לפ"ד גירש כבר אף על גב דהוא אינו נאמן על העבר מ"מ לא חיישינן בכה"ג משום האיחור דאפשר דגירש אותה באותו יום:
(ג) והוא אומר שכבר פרעה: ואיירי נמי כשאין חשש שנפל מאחר דאל"כ אפילו אם שניהם אומרי' דגרש' אינם נאמני' כיון דידוע דהיא היתה אשתו כמ"ש בסי' קע"א אף על גב שם איירי כשאומר שנתן לש"ה הא כתבתי שם אפילו כשאומר גרשתי ג"כ אינו נאמן למאי דקי"ל בעל שאמר גרשתי אינו נאמן:
(ד) מחזירו לה בלא סי': דכאן לא שייך סי' כיון דהגט היה ביד שניהם אלא הם מחולקי' בפרעון והא דמחזירי' לידה אף על גב דיש לו מיגו ממני נפל ולא גרשתי כדלעיל סי' ק' תירץ רש"ל דלא שכיח שתחזור הגט משום דצריכה לראייה והיה לו לכתוב שובר או לקרוע ולכתוב על הגט גיטא דלא קרענוהו וכו' כמ"ש בש"ס:
(ה) אפילו אינה אומרת: על ריש סימן קאי דא"צ לומר ס"מ כי דווק' בחשש שמא נפל מאחר צריך ס"מ כיון דאיכ' א"ד אבל כאן דליכ' חשש שנפל מאחר אלא דא"י אם ממנו נפל או ממנה והיא אומרת גרשתני והסימני' מסייעי' לה נאמנת אף על גב דאינה אומרת ס"מ ואפשר אפי' לדעת המחמיר בסי' י"ז כשאומרת גרשתני אינה נאמנת בזה"ז מ"מ כיון הסימני' מסייעי' לה נאמנת וכ"כ בדרישה וב"ח בשם רש"ל דקאי על ריש סימן: