בית שמואל על אבן העזר קנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) דבעלה הראשון יורשה:    דהא הוא לא עביד איסור וכ"פ ססי"ו:

(ב) לא תצא:    משמע אפילו גט מוקדם דפסול נמי רק מדרבנן לא תצא והר"ן כתב בפ' המגרש בגט מוקדם תצא אם אין לה בנים ועיין סי' קכ"ז:

(ג) ואין בזה משום לעז:    דוק' כשתצא ממנו אז יש חשש לעז אבל ליתן גט אחר יאמרו לרווח' דמלת' עבדי רבנן כן, ובכל גיטין פסולין הדין כן חוץ כשהו' אינו נאמן כמ"ש בסי' אח"ז:

(ד) אם לא נכתב הגט כשר:    דלא גרע מגט ישן דקי"ל אם ניתן תנשא שם ברי"ו ועיין במרדכי ר"פ מ"ש אם אמרי' בכל פיסולי דרבנן בשעת הדחק כשר ועיין תשובת מהר"מ מינץ סי' ט' ועיין מ"ש בסי' קכ"ז:

סעיף ג[עריכה]

(ה) חוץ מהמגרש וכו':    וה"ה אם אמר חוץ לפלו' ואם התנה תנאי שעומדת בתנאי כל ימי חייה אין פוסל לכהונה כמ"ש בסי' קמ"ו ולרמב"ם משמע דהא דאסורה לכהן כשאמר הרי את מגורשת ממני אינה אסורה אלא מדרבנן כי הדרוש שדרשו בש"ס מקרא אשה גרושה מאישה אינו אלא אסמכת' ומשמע אפילו אם מגרש לכל אדם חוץ לפלוני נמי אין פוסל אלא מדרבנן מדלא כתב הרמב"ם אין בתנאי חוץ דפוסל מדאוריית' אלא ודאי דנכלל הכל בדין א' ולשניהם דין א' ואין פוסל אלא מדרבנן ועיין במגיד שם ובש"ג שם משמע דפוסל מדאוריית', וגט שחתומים עדים ולא נמסר לפני עדים פוסל לכהונה כ"כ בד"מ בשם ה"ג דף תר"ג מיהו למ"ש בסי' קל"ג לדעת הרבה פוסקים כשר הוא מדאוריית' לכן ספק גט הוא וגיטין הללו אינן פוסלים ליבם כמ"ש בש"ג שם:

סעיף ד[עריכה]

(ו) אבל אין צריך לברך:    גם יש איסור לברך בספק מגורשת דהא אין מברכין על הספק ואפילו בגט שהוא כשר מדאוריית' מ"מ כיון שהו' פסול מדרבנן ואינה פנויה לגמרי אין מברכין, המגיד ועיין סי' ס"א וסי' קמ"ב: