ביאור הלכה על אורח חיים תרעה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ביאור הלכה על שולחן ערוך אורח חיים תרעה |

סעיף ג[עריכה]


(*) אשה מדלקת וכו':    עיין מ"ב דיכולה להוציא אפילו בעלה אבל ידוע מה שארז"ל בברכות דף כ' בן מברך לאביו ואשה מברכת לבעלה אבל אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו. ומה שאמר דקא מדליקי עלי בגו ביתאי מפני שלא היה אז בביתו ועיקר החיוב מונח על הבית:.


(*) ולדידן דכל אחד וכו':    עיין במ"ב ועיין לקמן בסימן תרע"ז במגן אברהם סק"ח דהביא מש"ג דס"ל דאפילו לדידן שמדליקין נר לכאו"א קטנים פטורין [דנהי דמחוייב לחנכו היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין אבל בזה דגם בגדול ליכא כ"א משום הידור מצוה אינו מחוייב לחנך בו הקטן] ואח"כ מצאתי במאירי שגם הוא כתב כן וז"ל המהדרין במצות נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים עכ"ל ומה שכתב שם המחה"ש להשוות דעת הש"ג עם דעת הרמ"א הוא דוחק גדול. ובאמת מה שהמ"א הביא שם ד"ז משום דכתב מתחלה דלדעת המחבר מיירי ע"כ שיש לו בית בפ"ע להכי מסיים ואפשר דאפילו לדידן וכו' ואינו חייב אלא בשיש לו בית בפ"ע:.