ביאור הגר"א על אורח חיים כא
סעיף א[עריכה]
שנפסקו כו' — רוצה לומר, דבכהאי גוונא מיירי שם וכמש"ו, וכמו נר חנוכה וסוכה ודם בפרק ב דשבת (דף כב.), ושאר מצוות כגון אתרוג וכיוצא, ועוד אמרינן בשלהי ראש השנה (דף לג.): אבל מי רגלים אסור כו', ובברייתא חשיב שם סוכה לולב שופר:
אבל כל זמן כו' — כמו שכתוב בפרק ב דשבת (דף כב.): אבוהון דכולהו דם. ועיין בספר תה"א ל"ב ב':
ויש אומרים כו' — דהכא קאמר נזרקין, ממילא היפוכא, דתשמישי קדושה נגנזין. אבל במסכת ציצית אמרינן: עושה אותן תכריך למת ומרדעת לחמור:
ויש כו' — מדאמרינן: הואיל ואתעביד חדא מצוה כו', אלמא דיש לנהוג כבוד בהם; וזהו שאמר: ועיין להלן סימן כו. ועיין מגן אברהם וט"ז:
סעיף ב[עריכה]
טליתות כו' - כן פירש הראב"ד מה שכתוב בשבת קכ"ה א': שירי פרוזמיות כו', בטליתות של מצוה דאסור לקנח כו'. ועיין להלן סימן ש"ח סעיף י"ג:
סעיף ג[עריכה]
מותר כו' — ממה שכתוב במנחות מ"ג א': אינש צניעא כו':
וכל שכן לשכב כו' — כמו שכתב שם: "כי משני מכסות" כו', אבל על כסות לילה לא מברך. ועיין לעיל סימן ח' סעיף ב:
שלא יהיו כו' — גמרא הנ"ל:
סעיף ד[עריכה]
יש ליזהר כו' — מטעם הנ"ל, שלא כו'. ועיין מגן אברהם: