ביאור הגר"א על אורח חיים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

שנפסקו כו' — רוצה לומר, דבכהאי גוונא מיירי שם וכמש"ו, וכמו נר חנוכה וסוכה ודם בפרק ב דשבת (דף כב.), ושאר מצוות כגון אתרוג וכיוצא, ועוד אמרינן בשלהי ראש השנה (דף לג.): אבל מי רגלים אסור כו', ובברייתא חשיב שם סוכה לולב שופר:

אבל כל זמן כו' — כמו שכתוב בפרק ב דשבת (דף כב.): אבוהון דכולהו דם. ועיין בספר תה"א ל"ב ב':

ויש אומרים כו' — דהכא קאמר נזרקין, ממילא היפוכא, דתשמישי קדושה נגנזין. אבל במסכת ציצית אמרינן: עושה אותן תכריך למת ומרדעת לחמור:

ויש כו' — מדאמרינן: הואיל ואתעביד חדא מצוה כו', אלמא דיש לנהוג כבוד בהם; וזהו שאמר: ועיין להלן סימן כו. ועיין מגן אברהם וט"ז:

סעיף ב[עריכה]

טליתות כו' - כן פירש הראב"ד מה שכתוב בשבת קכ"ה א': שירי פרוזמיות כו', בטליתות של מצוה דאסור לקנח כו'. ועיין להלן סימן ש"ח סעיף י"ג:

סעיף ג[עריכה]

מותר כו' — ממה שכתוב במנחות מ"ג א': אינש צניעא כו':

וכל שכן לשכב כו' — כמו שכתב שם: "כי משני מכסות" כו', אבל על כסות לילה לא מברך. ועיין לעיל סימן ח' סעיף ב:

שלא יהיו כו' — גמרא הנ"ל:

סעיף ד[עריכה]

יש ליזהר כו' — מטעם הנ"ל, שלא כו'. ועיין מגן אברהם: