ביאור:תוספתא/פרה/י
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת פרה פרק עשירי
[עריכה]טומאת מי החטאת
[עריכה]מי חטאת ואפר חטאת המוקדשין, בין טמאין ובין טהורין
ר' יוחנן בן נורי אומר: מי חטאת שנטמאו - הרי הן כאפר מקלה.
אפר פסול שנתנו ע"ג המים, בין שראויין לקדש ובין שאין ראויין לקדש
מטמאין את ידי הטהור לתרומה במגע ובמשא
ר' יוחנן בן נורי אומר: אפר חטאת שנטמא - הרי הוא כאפר מקלה.
טומאת מדף
[עריכה]כל הראוי ליטמא טמא מת, אפילו טמא - אינו מדף
וכל שאינו מדף בתרומה - אינו מדף לחטאת, ולא חדשו טומאה בחטאת, דברי ר' אליעזר.
אר"א: מעשה בשמעיה איש כפר עותני, שהיה בידו לגין מלא מי חטאת
והגיף את הדלת שמפתח טמא טמא מת תלויה בה
ובא ושאל את רבן יוחנן בן זכאי, ואמר לו: שמעיה, צא והזה את מימיך!
ור' יהושע אומר: אפילו טהור יש לו מדף.
ומעשה ברבי ישמעאל שהיה מהלך אחר ר' יהושע
אמר לו: הטהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה, מהו? טמא או טהור?
אמר לו: טמא. אמר לו: ולמה? אמר לו: שמא היתה בידו טומאה ישנה
או שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא
אמר לו: אינו אלא שהסיטו וודיי, אבל נראין דבריך בדבר הראוי ליטמא מדרס
או שהיתה בידו טומאה ישנה
או שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא
השיאו לדבר אחר, א"ל: ר' ישמעאל אחי, היאך אתה קורא
"כי טובים דודיך מיין", או "כי טובים דדיך מיין"? אמר לו: "טובים דדיך מיין"
אמר לו אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו "לריח שמניך טובים"
וחכ"א: הטמא מדף, והטהור אינו מדף.
הטמא שאמרו - טמא מת ולא טמא מדף
רבי אומר: טהור לחטאת שהסיט את רוקו ואת מימי רגליו של טהור לתרומה - טמא
הסיט את דמו - הרי זה טהור
הסיט את השרץ ואת הנבלה ואת שכבת זרע - ר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא.
קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ - ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין
במד"א? בזמן שאם ינטל השרץ - והקלל מסיט
אבל אם ינטל השרץ והקלל עומד, ואפילו מת עצם מן המת, שאינה מטמאת באהל ונבילה נוגעין בו מאחריו - טהור.
נתנו על גבי משכב ומושב ועל גבי חרס הטמא - טמא.
נתנו ע"ג אוכלין ומשקים ועל גבי ס"ת - ר' יוסי מטהר ור"מ מטמא
העבירו על תנור ועל גבי נבלה ועל גבי כלי חרס - ר' עקיבה מטמא.
מודה ר' עקיבה, שאם עברה ליה הזאה על גבי משכב ומושב ועל גבי כלי חרס הטמא - שהיא טהורה
חוץ מכזית מן המת ומן המאהילין, שהן טמאין מלמעלה כלמטה.
חטאת, תרומה ואדם טהורים
[עריכה]קלל של חטאת וקלל של תרומה שנגעו זה בזה - שניהן טהורין
בשתי ידיו - שניהן טמאין
קלל של חטאת ולגין של תרומה שנגעו זה בזה – שניהן טהורים, בשתי נירות שבהן - טהורין
ר' יהושע אומר: של חטאת טמא
במד"א? בשל אבן, אבל בשל חרס - הכל מודים בשל חטאת, שהוא טמא.
לגין חטאת ולגין של תרומה שנגעו זה בזה - שניהן טהורין
בשתי ידות - שניהן טמאין. בשתי נירות - שניהן טהורין
ר' יהושע אומר: של חטאת טמא
זה הכלל, שרבי יהושע אומר: כל המטמא מי חטאת במגע - מטמא במשא
וכל שאינו מטמא מי חטאת במגע - אינו מטמא במשא.