לדלג לתוכן

ביאור:תוספתא/נדרים/ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת נדרים פרק שלישי

[עריכה]

כלל ופרט במאכלים

[עריכה]
(א)
הנודר מן התבשיל אסור בצלי ובשלקות ובמבושל


ראו משנה ו, א, שם התירו; וראו גם מכילתא פסחא ו, שהצליה נחשבת בישול.



ואסור באימרות רכות, מפני שהחולין אוכלין בהן פתן.

(ב)

הנודר מן היורד לקדירה - אסור ביורד לאלפס. ביורד לאלפס - מותר ביורד לקדרה
מן הנעשין בקדירה - מותר בנעשין באלפס. מן הנעשין באלפס - מותר בנעשין בקדירה

מן היורד לתנור - אין אסור אלא מן הפת בלבד


 בעניין הקדירה ראו משנה ו, ב. בעניין הגבינה והבשר ראו משנה ה-ו שם, ובעניין השמן ראו משנה ט שם.



מן הנעשין בתנור - אסור בכל הנעשין בתנור
הנודר מן הקיים - מותר בגבינה. מן הגבינה - מותר בקיים
הנודר מן הרוטב - מותר בקיפה. מן הקיפה - מותר ברוטב
ר' יהודה אומר: אמר קונם בשר שאני טועם - אסור בו ברוטבו ובקיפה
מן השמן - מותר בשמן שומשמין, ומקום שמסתפקין בשמן שומשמין - אסור אף בשמן שומשמין.

האיסור ותולדתו

[עריכה]
(ג)
ר' יהודה בן בתירה אומר: כל ששם תולדתו קרויה עליו, ונדר ממנו - אסור ביוצא הימנו


ראו משנה ו, ח.
רשב"א ייצג עמדה בין ריב"ב לחכמים, ומחלק בין מה שדרכו להיאכל למה שרק דרך התולדה להיאכל.



מן היוצא הימנו - אסור בו
רשב"א אומר: את שדרכו לאכול, ודרך היוצא ממנו לאכול, ונדר הימנו - מותר ביוצא הימנו
מן היוצא הימנו - מותר בו
את שאין דרכו לאכול, אבל דרך היוצא ממנו לאכול, ונדר ממנו - לא נתכוון זה אלא ביוצא ממנו.

(ד)

הנודר מן הצמר - מותר בפשתן. מן הפשתן - מותר בצמר
רשב"א אומר: את שדרכו להתכסות, ודרך היוצא ממנו להתכסות, ונדר הימנו - אסור ביוצא ממנו

מן היוצא הימנו - אסור בו


ראו משנה ז, ג. והשוו להלכה ג.



את שדרכו להתכסות, ואין דרך היוצא ממנו להתכסות, ונדר הימנו - מותר ביוצא הימנו
מן היוצא הימנו - מותר בו
את שאין דרכו להתכסות, אבל דרך היוצא ממנו להתכסות, ונדר ממנו
לא נתכוון זה אלא ביוצא ממנו.

הנודר מהבשר

[עריכה]
(ה)
הנודר מן הבשר - אסור בכל מין בשר


בעניין בשר הדגים והחגבים ראו חולין ח, א.
בעניין בשר העוף ראו חולין ח, ד.
רשב"ג מיקל בבשר שאין נהוג לאכלו, כגון קרביים.
בעניין הנודר מן הדגים ראו משנה ו, ד.



אסור בראש וברגלים ובקרבים ובקנה ובעופות, ומותר בבשר דגים וחגבים
רשב"ג אומר: הנודר מן הבשר - אסור בכל מין בשר
ומותר בראש וברגלים ובקרבים ובקנה ובעופות ומותר בבשר דגים וחגבים
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנודר מן הבשר - אסור בכל מין בשר
ומותר בראש וברגלים ובקנה ובעופות ובדגים ובחגבים
וכן היה ר"ש בן גמליאל אומר: קרביין לאו בשר, ואכליהון לאו אינש קרביים אינם בשר ואוכלם אינו אדם
ר"ש בן אלעזר אומר: 'קונם דג שאני טועם' - אסור בגדולים ומותר בקטנים
'דגה שאני טועם' – אסור בקטנים ומותר בגדולים. 'דגים שאני טועם' - אסור בגדולים ואסור בקטנים.

ירקות ופרי האדמה

[עריכה]
(ו)
הנודר מן הירק בשביעית - אסור בירקות שדה בר


ראו משנה ו, ט-י. והשוו משנה ז, א. גם שם קושרים את הדלועים לירק. בשביעית היו נוהגים לאכול גם ירקות בר, בגלל הרעב, וראו גם שביעית ט, א.
אספרגיס הוא טפל לכרוב, הקפלוטות - לכרישין וכו'.



מן הדלועין - אין אסור אלא דלעת יוונית בלבד
מן הכרוב - אסור באספרגיס. קלחים רכים היוצאים מן הכרוב מן האספרגיס - מותר בכרוב
מן הכרישין, מקום שקורין לקפלוטות כרישין - אסור בקפלוטות
מן הקפלוטות - מותר בכרישין
מן הבצלים - אסור בבני בצלין, ור' יוסי מתיר. מבני בצלים - מותר בבצלים
מן העדשים - אסור באשישים, עדשים קלויים בדבש ור' יוסי מתיר. מן האשישים - מותר בעדשים
מן השום - אסור במקפה, ור' יוסי מתיר. במקפה - מותר בשום
ר' יהודה אומר: קונם גריס שאני טועם - מותר בחיין ואסור במבושלין
חטה שאני טועם - מותר לכוס ואסור לאפות לאכול אפויה
חיטין שאני טועם - אסור לכוס ואסור לאפות.