ביאור:תוספתא/מקוואות/ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת מקואות פרק חמישי
[עריכה]מקוה והמשיק לו
[עריכה]גממיות על פי המקוה, וכן פרסות רגלי בהמה
ראו משנה ו, א-ב. גומות ליד המקוה, שהמים מציפים אותן בעומק של שפופרת הנאד – הן חלק מהמקוה. |
אם הם מעורבין כשפופרת הנוד - מטבילין בהם, ואם לאו - אין מטבילין בהם
ור' יהודה אומר: הרי הן בחזקת המערה
הנחירין שבמקוה - מטבילין בהן, ובלבד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד.
עריבה שהיא מלאה כלים, והשיקה למקוה - צריכה כשפופרת הנוד, ומעיין - כל שהוא אם השיק אותה למעיין – בכל עומק.
ר' יהודה אומר משום ב"ש: בכלי גדול - ד' טפחים, ובקטן - ברובן.
קומקום שהוא מלא כלים, והשיקן במקוה - אע"פ שפיו צר כל שהוא, כלים שבתוכו טהורין
הטהו על צדו - עד שיהא בפיו כשפופרת הנוד.
מעיין היוצא מן התנור, והטביל בו צנון ודלעת
או שהיו המים צפין על גבן במלואן - הרי אלו טהורין.
שתי אצבעות שאמרו - בבינוניות של כל אדם, ולא מארבע בטפח.
כזית מן הנבלה, וכעדשה מן השרץ
ראו משנה ו, ז: שם עמדו הטומאות הללו ומיעטו את שפופרת הנאד, ואילו כאן מדובר באדם שנטמא בהן ורוצה להיטהר במקוה שספק יש בו שפופרת הנאד, ספק אין בו. |
ספק יש בהן כשיעור, ספק אין בו - ספיקו טמא
שכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורו מדברי סופרים - ספיקו טמא.
מטהרין את המקואות, העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב
כיצד? מביא סילון של עץ ושל עצם או של כלי זכוכית
ומניח ידיו בתחתון עד שתתמלא מים, ומושכן ומשיקן אפי' בשערה, ודיו.
ואם נכפף הסילון כל שהוא - פסול.
בד"א? בזמן שהיו זה על גבי זה
אבל אם היו זה בצד זה - מביא סילון של רכובה מכאן, וסילון של רכובה מכאן
וסילון אחד באמצע, ומשיק ויורד וטובל.
כותל שבין ב' מקואות שנסדק, לערב אנכי מצטרף, ובשתי אפקי אין מצטרף
ר' יוסי בר' יהודה אומר חלוף הדברים.
נפרצו זה לתוך זה, רשב"ג אומר: טפח מלא רוחב הפירצה.
מרחץ כמקוה
[עריכה]המת במרחץ – הקמין קומקום לחימום המים טמא. המת בקמין - המרחץ טמא, מפני האביק
ראו גם משנה ו, י, שהאביק אינו פוסל את המקווה למרות שהוא עצמו טמא, כי הוא מחובר לקרקע, אפילו לדעת ת"ק. |
ר"ש אומר: הנוגע באביק – טהור, שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע.
המטהרת שבמרחץ, התחתונה מלאה שאובין ועליונה מלאה
עגולי שלג המשוקעין במקוה - הרי אלו מעלין, ור' יהודה אומר אינן מעלין.
ומודה ר' יהודה, שהוא מביא טיט נדוק בעריבה, ומשיק ויורד וטובל.
נוזלים שנשפכו למקוה
[עריכה]מי כבשים ומי שלקות ומי זיתים - מטבילין בהן, ובלבד שאין בהן עקב שמן
(ח)
מקוה שאין בו מ' סאה, ונתן לתוכה יין, ונשתנו מראיו - אינו נפסל בג' לוגין
ראו משנה ז, ג-ד, המקוה נפסל בגלל שינוי צבע המים, ובזמן שהוא פסול ממילא נפלו אליו שלושה לוגים מים שאובים. אחר כך השתנה מראה המים בחזרה – המקוה כשר! |
ולא עוד, אלא אפי' חזרו מראיו לכמות שהיו - כשר.
היו בו מ' סאה, ונפל לתוכו יין ונשתנו מראה חציו
הטובל, בין במקום המים בין במקום היין – כאילו לא טבל כי אין בו מראה מים ארבעים סאה
נפלו לו שלושה לוגין יין, בין במקום המים בין במקום היין – כאילו לא נפלו
היה שאוב והשיקו, השיק במקום היין - זה וזה לא טהר.
השיק במקום המים - מקום המים טהור, מקום היין לא טהור.
חבית שנשברה בים הגדול, ומראה אותו מקום כמראה אותו היין
הטובל באותו מקום – כאילו לא טבל שטבל ביין
ולא עוד אלא אפי' נפל לשם ככר תרומה - טמא.
מקוה שאין בו יותר מארבעים סאה
[עריכה]מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות, וירדו שנים וטבלו זה אחר זה - הראשון טהור והשני טמא.
ר' יהודה אומר: עודהו רגלו של ראשון - אחר יורד וטובל, וטהור.
הטביל בו יורה גדולה - הרי זו טמאה, מפני שהמים מקלחין
כיצד הוא עושה? מורידה לתוך פיה, והופכה, ומטבילה ומעלה דרך שוליה.
טבילה בכובד ראש
[עריכה]אין להתיחס לטבילה בקלות ראש. |
הטובל פעמים במקוה - הרי זה מגונה
והאומר לחבירו: כבוש ידך עלי במקוה - הרי זה מגונה
ר' יהודה אומר: כבוש ידך עליו עד שתצא נפשו!