ביאור:תוספתא/יבמות/ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת יבמות פרק שלישי

שניות מדברי סופרים

(א)
שניות מד"ס: אם אמו, ואם אביו, אשת אבי אביו, ואשת אבי אמו

ראו משנה ב, ד.
בדרך כלל אם הערווה אסורה – גם אמה אסורה, לפחות מד"ס, אבל המקרה של האם החורגת יוצא מהכלל הזה.

אשת אחי אמו מאביו, ואשת אחי אביו מאמו, ואשת בן בנו, ואשת בן בתו.
מותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו, ואסור בבת חורגו
וחורגו מותר באשתו ובבתו
זאת אומרת אשת חורגו אני מותרת ובתי אסורה לך.

יבום של האחות

(ב)
"אחותה שהיא יבמתה - או חולצת או מתיבמת"

ראו משנה ג, ג. במבט ראשון האימרה הזאת לא סבירה, אבל הדוגמאות מראות שהיבמה אינה מתיבמת לבעל אחותה אלא לאח אחר.

כיצד? בתו מאנוסתו נשואה לאחיו
ולה אחות מאם ומאיש אחר, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת לו, כי הוא מותר לשאת את בת אנוסתו.
בת בתו נשואה לאחיו, ובת אשתו נשואה לאחיו, ובת בת אשתו נשואה לאחיו אחת מהשלוש
ולה אחות מאב - ומאשה אחרת, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת
בת בנו נשואה לאחיו, ולה אחות מאם ומאיש אחר, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת
חמותו ואם חמותו ואם חמיו נשואה לאחיו
ולה אחות - בין מאב בין מאם, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצות או מתיבמת
אחותו מאמו, אחות אמה מאמה, ואחות אשתו מאמה נשואה לאחיו
ולה אחות מאב ומאשה אחרת, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת
אחות אמו מאביה, ואחות אשתו מאביה נשואה לאחיו
ולה אחות מאם ומאיש אחר, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת
אשת אחיו מאמו, ואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו נשואה לאחיו
ולה אחות - בין מן האב ובין מן האם, נשואה לאחיו השני, ומת בלא ולד
או חולצת או מתיבמת.

חליצה ע"י ממזר

(ג)
שאלו את ר"א: ממזר מהו לירש? אמר להם: מהו לחלוץ?

ראו משנה ב, ה.
ר' אליעזר לא עונה, אבל הוא קושר את החליצה של הממזר לעובדה שהוא יורש את אביו, וכך משיב בעקיפין: כיוון שממזר יורש – הוא גם חולץ (אבל לא מיבם).
כיוון שלמרות האבל נוהגים לסייד את הקבר – מותר לאדם לסייד את ביתו למרות החורבן, וראו תוספתא סוטה טו, ה.
כשם שאסור לגדל חזירים כך אסור לגדל כלבים, וראו ב"ק ז, ז.
יתכן שהשאלות על ההצלה קשורות להלכה שאין מורידין ואין מעלין את הרועה, ראו ע"ז יג ע"ב.
הכבשה, הרועה והזאב הם אולי בת שבע, אוריה ודוד. אם כך יתכן שהשאלה על עולם הבא היא על דוד או על שלמה, אבל הלשון סתומה וקשה לדעת את הפירוש הנכון.

ומהו לחלוץ? א"ל: מהו לירש?
אמרו לו: מהו לסוד את ביתו? אמר להם: מהו לסוד את קברו?
אמרו לו: מהו לסוד את קברו? אמר להם: מהו לסוד את ביתו?
אמרו לו: מהו לגדל כלבים? א"ל: מהו לגדל חזירים?
מהו לגדל חזירים? אמר להם: מהו לגדל תרנגולים?
מהו לגדל תרנגולים? א"ל: מהו לגדל בהמה דקה?
מהו לגדל בהמה דקה? אמר להם: מה להציל את הרועה מיד הזאב?
מה הוא להציל את הרועה מיד הזאב? א"ל: דומה שלא שאלתם אלא על הכבשה.
ואת הכבשה מהו להציל? אמר להן: דומה שלא שאלתם אלא על הרועה
פלוני, מהו לעוה"ב? ופלוני, מהו לעוה"ב? אמר להם: דומה שלא שאלתם אלא על פלוני.
ופלוני, מהו לעוה"ב?
ולא שהיה ר"א מפליגן, אלא שלא אמר דבר שלא שמע מימיו.