ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת בבא בתרא פרק חמישי[עריכה]

העברת בעלות בקניין מטלטלין[עריכה]

(א)
ארבע מדות במוכרין... בד"א? במדה שאינה של שניהם


ראו משנה ה, ז. הברייתא טוענת שאם המכירה נעשתה ברשות המוכר, והקונה לא הגביה – לא קנה, ויכולים שניהם לחזור בהם אפילו אם קנה רעות ונמצאו יפות, וכו'.
וראו קדושין א, ה: נכסים שאין להם אחריות אינם נקנים אלא במשיכה. הברייתא שלנו מוסיפה את קניין החצר.
לעניין "רשות המופקדים אצלו": הברייתא עוסקת בשאלה מאיזה רגע חייב השומר באחריות. וראו גם ב"מ ח, ג, שם מודגם התנאי "משיקבל עליו".



אבל אם היה בידו מדה של אחד מהן של הלוקחראשון ראשון קנה ואינם יכולים לחזור בהם
בד"א? ברה"ר או בחצר שאינה של שניהם
ברשות הלוקח, כיון שקבל עליו - ה"ז קנה.
ברשות המוכר - עד שיגביה או עד שיוציא מרשות הבעלים.
ברשות המופקדין אצלו אם לא קנה אלא קיבל פקדון מהמפקיד - עד שיקבל עליו, או עד שישכיר את מקומו
אימתי אמרו "מטלטלין נקנין במשיכה"? - ברה"ר או בחצר שאינה של שניהן
ברשות הלוקח, כיון שקבל עליו - הרי זה קנה.
ברשות המוכר - עד שיגביה או עד שיוציא מרשות הבעלים.
ברשות זה שמופקד אצלו - עד שיקבל עליו, או עד שישכיר לו את מקומו.

(ב)

עד שלא נתמלאת המדה נשברה מדה - נשברה למוכר

משנתמלאת מדה - נשברה ללוקח


ראו משנה ה, ח-ט.
כאן ר' יהודה הוא שמזכיר את הסרסור.



רבי יהודה אומר: אם היה סרסור ביניהן, נשברה חבית - נשברה לסרסור
מודים חכמים לרבי יהודה, בזמן שהצלוחית ביד התינוק וחנוני מערה לתוכה שמן ונפלה ונשברה
שחייב על השמן ופטור על הצלוחית
ואם הטה צלוחית ושברה חייב אף על הצלוחית
ורבי יהודה פוטר, שע"מ כן שלח בנו אצל חנוני: ע"מ שיאבד את האיסר וישבר את הצלוחית.

תוספות במסחר: משפיע, מכריע ונותן גירומיו[עריכה]

(ג)

מקום שנהגו להשפיע - משפיע לו כל צרכו, עד שלא נתמלאו אחורי מדה הצד החיצון של המידה נרטב מהשמן ושולי מדה

להכריע - מכריע לו כל צרכו. רבי נתן אומר: טפח מלא החוט המאזנים


ראו משנה ה, יא. רבי דורש שבשקילת חמאה או גבינה יכריע לו שני טפחים, כי חלק ישאר במאזנים.
הכרעת המשקולות לדעת ר' נתן היא כאורך החוט לענייני הטומאה, ראו כלים כט, ד ואילך.
שיטה שלישית, בנוסף להשפעה ולהכרעה היא לשקול במדויק ולהוסיף גירומיו.
כשהחנווני מודד עליו להמתין עד שיכלה הקצף ולמלא את המידה לגמרי, ולא להטותה וכו' בדרך שתעלה את כמות הקצף.
אסור לו לעשות מאזניים שאינם סימטריים, או מחק שאינו סימטרי כדי לרמות בעזרתו את הלקוחות, וראו את התלבטותו של ריב"ז בעניין זה, בתוספתא ב"מ דכלים ז, ד. רשימת העירובים האסורים ראו בספרא חובה כב.
קינוח המידות ראו משנה ה, י. לאיסור הטמנת המשקולות במלח כדי להקטינן ראו גם מכילתא משפטים יג.



ובטורטני מאזנים מדויקים - טפח שהן שני טפחים בלח, דברי רבי
רבי נתן אומר: כל המשקלות שאמרו, כשיעור לטמאן - כך שיעור להכריען
מקום שנהגו שלא להשפיע ושלא להכריע - נותן לו גירומין: אחד לעשרה בלח, ואחד לעשרים ביבש
המוכר בפקטני חבית - כל השיפועין הרי הן של מוכר

מסחר הוגן[עריכה]

המוכר בקטלזין בקמונאות בשוק, משקין שבאחורי מניקות מצקת - הרי הן של לוקח
ולא יהא מערה מן החבית, אלא קודח מן האגן. בעזרת המצקת ושמן שקרש - אין מפשירין אותו.
אין חנוני רשאי, לא להרתיע את המדה, ולא להקפיצה, ולא לנטותה, ולא להושיבה על צדה
ולא יעשה קני מאזנים ארוך מצד אחד וקצר מצד אחד
ולא יעשה את המחוק עבה מצד אחד וצר מצד אחד
ולא יהא מערב מים ביין, מי גבלקייא בשמן, מי מאון בדבש, סולת בדבש, וחומץ בשמן
קומוס במור, חול בפול, עלי גפנים בפילון, חלב המור בקטף, סיקרא בציור, וכוסברא בפלפלין.
חנוני מקנח מדותיו של שמן פעם אחת בשבת, ושל יין משעשה שיליא
ולא יהא נותן מדותיו ומשקלותיו במלח, מפני שהן חסרין
שנאמר (דברים כה טז) כי תועבת ה' וגו' כל עושה אלה.

(ד)

רבי שמעון אומר משם רבי עקיבה: הרי הוא אומר (ויקרא יט לו) מאזני צדק וגו'
אדם מוכר לחבירו לגין לוג וחצי רביעית ושמינית
וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו "מלא לי את המדה הזאת", "מחול לי את הקרטוב הזה"

שאין האמנת המדות תלויה בבריות, והמקום הוחל שמו עליהן.


אם מילא בלגין חברו לוג, והלגין אינו מלא, אסור לקונה לבקש שימלא לו את הלגין בחינם כי לדעתו יש בו לוג, כי הקונה טוען שהלגין שלו הוא מידה ואין להשתמש במידה לא נכונה.
ההנחיה היא להשתמש, אם אפשר, במדה הגדולה ולחצות את התוצאה, משום שכך אין הגדישה מוסיפה הרבה. אפשרות נוספת היא שהברייתא מתירה לעשות כך אבל אינה מחייבת את המוכר.



ולא יעשה משקלותיו של עץ של אבר ושל קיספורן ושל מתכת, אלא של זכוכית

מידות מדידות משקלות ומטבעות[עריכה]

היה מבקש עשר ליטרין, לא יאמר לו "שקול לי כל אחת ואחת בפני עצמה" מפני הכריעות
אלא "שקול לי כולן כאחת"
היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא - שוקל לו ליטרא ונוטל ממנה רביע ליטרא
היה מבקש ממנו חצי ליטרא - שוקל לו ליטרא ונוטל ממנו חצי ליטרא שוקל חציה מול חציה.
רביע ליטרא - שוקל לו רביע ליטרא
היה מבקש ממנו תרקב חצי סאה - מודד לו בסאה ונוטל ממנו תרקב
היה מבקש ממנו ד' קבין - מודד לו בסאה ששה קבים ונוטל ממנו קבין שני קבים
היה מבקש ממנו קבים - נותן לו קבים
לא יעשה אדם מדה חסרה או מדה יתירה בתוך ביתו מפני שמרמה בו את אחרים.
בכ"מ הן עושין תרקב וחצי תרקב, קב וחצי קב, רובע, תומן וחצי תומן ועוכלא
הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין, ולוג וחצי לוג, ורביעית ושמינית וחצי שמינית
ואחד משמונה בשמינית - וזה הוא קורטוב.
פרוטה שאמרו - אחד משמונה פרוטות לאיסר
איסר - אחד מעשרים וארבעה לדינר
שש מעה כסף - דינר.
מעה כסף - שני פונדיון; פונדיון - שני איסרים; איסר - שני מסמסין, מסמס - שני קונטריסין
קונטריס - שתי פרוטות
רבן שמעון בן גמליאל אומר פרוטה שאמרו - אחת מו' פרוטות לאיסר
שלש הדרסין – מעה. שני הינצין – הדריס. ב' שמינית – הינץ, ושתי פרוטות - שמין
אין משתכרין לא בביצים ולא בפירות פעמיים, מהיצרן לסוחר ומהסוחר ללקוח דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין.