ביאור:תוספתא/אהלות/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת אהלות פרק שנים עשר[עריכה]

סדק בתקרה[עריכה]

(א)
וכמה יהיה הסדק הזה?


ראו משנה יא, א. כאן לא מביאים את בית שמאי, אבל נוספת הדעה של רבי.
לדעת רבי השוו משנה ג, ו.



ב"ה אומר: כל שהוא מלא חוט המשקולת, סדק אנכי בעובי חוט. ור' יוסי אומר משם ב"ה: פותח טפח.
אמר רבי: תמיה אני אם אמר ר' יוסי בפותח טפח
לא אמר פותח טפח אלא בכזית מן המת בלבד
טומאה מבפנים וכלים מבחוץ, אע"פ שאין בסדק אלא כל שהוא מלא חוט המשקלות - ה"ז מפסיק.

(ב)

סאה כפויה על פיה, חבית כפויה על פיה, שני כפיתין זה על גבי זה, ואבן על גבי הכיפת

מביאות את הטומאה.


ראו משנה יא, ג. מדובר שהסאה וכו' כפויות מול הסדק.



סאה יושבת כדרכה, וחבית יושבת כדרכה, נוד תפוח, כר מלא תבן, כסת מלאה מוכין,
כסת מלאה מטפחות, שתי אבנים זו על גבי זו, וכופת על גבי האבן אין מתחת הכופת פותח טפח כי יש שם אבן.
אין מביאות את הטומאה.

כלב שאכל בשר המת[עריכה]

(ג)
כלב שאכל בשר המת, ונכנס לבית - הבית טהור


ראו משנה יא, ז.
לעניין "כל הבלועים" ראו מקואות י, ח, וכן תוספתא מקואות ח, ד.



שכל הבלועין באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורין.
הקיאן - הבית טמא.
מת, הכלב אם שהה בשר המת במעיו עד שהוא חי שלשה ימים מעת לעת, טהור ובעופות ובדגים מיד
ר' יהודה בן בתירא אומר: בדגים מיד ובעופות מעת לעת
ר"א אומר משם ר' יהודה בן בתירא: זה וזה מעת לעת.

המרתף והבית[עריכה]

(ד)
הדות שבבית והמנורה בתוכו והפרח שלה יוצא וכפיפה נתונה עליו


ראו משנה יא, ח. אם המנורה מעץ, לדעת ת"ק גם בית שמאי אינם מטמאים אותה. אם היא ממתכת, לדעת ראב"י גם בית הלל מטמאים אותה.



בד"א? בשל מתכת, אבל בשל עץ - ה"ז חוצץ.
ר"א בר' יוסי אומר: בד"א? בשל עץ, אבל בשל מתכת נטמא, ואין כלי טמא חוצץ.

(ה)
נסר שהוא נתון על פי הדות וטומאה תחתיו, או על גביו


ראו משנה יא ח-ט. אם אין כפישה והטומאה על הנסר או מתחתיו – הכלים טמאים אפילו אם לא היו מול הטומאה כי הבית מאהיל עליהם.
אם הטומאה מעל הכפישה ויש לה שוליים טפח, והיא חוסמת את המעבר לדות – הכלים שתחתיה טהורים, אפילו אם היא קטנה מהדות, וראו משנה ה, ו. אבל אם הטומאה מתחתיה או שאין לה שוליים – היא אינה מצילה כלל.



כלים שכנגד העודף מכאן ומכאן - טמאין
היתה כפישה ויש לה ליזבז טפח, וטומאה תחתיה
הכלים שכנגד העודף מכאן ומכאן - טמאים.
אם היתה חלקה - הרי היא כנסר. כלים שכנגד העודף מכאן ומכאן טמאין.

(ו)

כותלי הבית וכותלי הדות שהיו שוין זה לזה, וטומאה בין בבית ובין בדות

כלים שבכותלי הבית ושבכותלי הדות נידונים מחצה למחצה

ואם כותלי הבית רחבין משל דות, וטומאה בתוך הבית
כלים שבכותלי הדות טמאים, ושבכותלי הבית נידונין מחצה על מחצה
אם היו כותלי הדות רחבין משל בית, וטומאה בבית
כלים שבכותלי הדות טהורין, שבכותלי הבית - נידונין מחצה על מחצה.