ביאור:תוספתא/אהלות/ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת אהלות פרק שני
[עריכה]מחשבה המשפיעה על מעמד הבהמה
[עריכה]ישראל ששחט בהמה טמאה לעובד כוכבים
שחט בה שנים או רוב שנים, ועדיין מפרכסת - מטמא טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות
אבר הפורש ממנה - כפורש מן החי, ובשר הפורש ממנה - כפורש מן החי
ראו טהרות א, ד. |
נחרה – אינו מטמא טומאת אוכלין. שחט בה דבר שנעשת טרפה - אין בה טומאה של כלום
ועובד כוכבים ששחט בהמה טהורה לישראל
ושחט בה שנים או רוב שנים, ועדיין היא מפרכסת - מטמאה טומאת אוכלים, אבל לא טומאת נבלות
ואבר הפורש ממנה - כפורש מן החי, ובשר הפורש ממנה - כפורש מן החי
ואסורה לבני נח, ואפי' מתה בהמה.
נחרה - אינה מטמא טומאת אוכלין. שחט בה אחד או רוב אחד - אין בה טומאה של כלום.
שחט בה דבר שאין עושה טרפה, וישראל בא וגמרה - מותרת באכילה.
שחט בה ישראל שנים או רוב שנים
אחד עובד כוכבים ואחד ישראל, חותך ממנה בשר, וממתין לה עד שתמות - ומותר באכילה.
מהו רקב מהמת ומהי שדרה וגולגולת?
[עריכה]מלא תרווד רקב שאמרו -ישנו מעיקר אצבעותיו ולמעלה, דברי ר"מ
ראו משנה ב, א. הגדל "מלוא תרווד" הוא רק לעניין מת שכל הרקב מגופתו. אם היה שם חומר אורגני כגון עץ או בגדים – הטומאה חלה על מלוא תרווד ועוד של חומרים שיש ספק אם יש בהם חלק מן המת, כי העפר נחשב עפר קברות. |
ואיזהו מת שיש לו רקב? הנקבר ערום בארון של אבן, על גבי הרצפה ועל גבי הטבלא של שיש
אבל הנקבר בכסותו, ובארון של עץ, על גבי עפר - אין לו רקב
ונוטלה עפר מתחתיו, וזהו עפר קברות - מלא תרווד ועוד.
תבוסה שנמצאת בקבר, ואין ידועה מה טיבה - זהו עפר קברות, מלא תרווד ועוד
פירש ר"א ברבי צדוק: בורר את הצרורות ואת הקיסמין והודאין
נוטל את הודאין מה שודאי אין בו מהמת ומניח את הספק, וזהו מהספק עפר קברות - מלא תרווד ועוד.
שדרה שגידר שהתפרקו רוב חליות שלה, אע"פ ששלדה קיימת - טהורה
ראו שם. |
בזמן שהיא בתוך הקבר, אפי' משוברת ואפי' מכותתת – טמאה, מפני שהקבר מצרפה.
הגולגולת שהיה בה נקב אחד ארוך, או שהיו בה נקבים הרבה - מצטרפין למלא מקדח
אמר רבי יוסי בן המשולם: מעשה בעין בול, אחד שנחתכה גולגלתו
וטלה עליה הרופא מטלת של קרוייה – וחיה!
אע"פ שחיה כל ימות השנה, משירדו גשמים - נכנסה עליו צנה ומת.
בשר ועצם מאבר מן החי וטומאתם
[עריכה]כזית בשר הפורש מאבר מן החי, ר"א מטמא
השיבו את ר' אליעזר שלש תשובות: לא, אם אמרת במת שיש בו רוב רובע רקב
דבר אחר: מי תלוי במי, אבר תלוי בבשר או בשר תלוי באבר?
הבשר תלוי באבר!
אפשר שהבשר מטמא במגע ובמשא ובאהל, והאבר יהיה טהור?
אמר ר"ש: תמה אני אם טימא ר' אליעזר
לא טימא אלא בזמן שיש באבר בשר כראוי, שיהא זה וזה מטמא במגע ובמשא ובאהל.
עצם כשעורה הפורש מן החי - ר' נחוניא מטמא
השיבו את ר' נחוניא שלש תשובות: לא, אם אמרת במת שיש בו רובע רקב
גם דברי ר' נחוניא מפורטים בעדיות שם, וכן התשובה השלישית אליו. כאן מופיעה גם קושיה על דברי ר' יהושע. |
דבר אחר: מי תלוי במי, אבר תלוי בעצם או עצם תלוי באבר? העצם תלוי באבר!
אפשר שהעצם מטמא במגע ובמשא, והאבר יהא טהור?
אמר ר"ש: תמה אני אם טימא ר' נחוניא
לא טימא אלא בזמן שיש באבר עצם כשעורה, שיהא זה וזה מטמא במגע ובמשא
השיב ר' יהושע על דברי שניהן: ומה החי שיש בו רמ"ח אברים
עצם ובשר הפורשין ממנו - טהורין
אבר שאין רמ"ח, אינו דין שיהא העצם ובשר הפורשין ממנו טהורים?
השיב רבי על דברי ר' יהושע: לא, אם אמרת בפורשין מן החי שכן פרשו מדבר טהור
תאמר בפורשין מן האבר, שכן פרשו מדבר טמא?