ביאור:תהלים כה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





כל אורחות ה' חסד ואמת[עריכה]

(תהלים כה י): "כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו"

ע"פ הרמב"ם ( מורה נבוכים ג יב ) , פסוק זה מתייחס לויכוח עתיק בין הפילוסופים, בשאלה מה יש יותר בעולם - רע או טוב?

יש פילוסופים שטענו, שהרע מרובה על הטוב. כך למשל, הפילוסוף המוסלמי-פרסי אלראזי טען ש"כאשר תשווה בין נחת האדם ותענוגותיו במשך זמן שלותו כנגד מה שיארע לו מן הצער והייסורים הקשים והמחלות והמומין והדאגות והיגונות והכישלונות, אז תמצא כי מציאותו- כלומר: האדם -נקמה, ורעה רבה מנת חלקו". הרמב"ם דחה טענה זו בשני נימוקים:

  • הרע שמתארים אותם פילוסופים מתייחס רק לאדם: "וסיבת כל הטעות הזו, מפני שהסכל הזה ודומיו מן ההמון אינם בוחנים את המציאות כי אם באישי האדם לא יותר, ומדמה כל סכל כי כל המציאות למען אישיותו, וכאילו אין שם מציאות כי אם הוא בלבד, ואם אירע לו דבר הפך מה שרצה החליט ופסק כי כל המציאות רע",אולם האדם הוא פסיק קטן מן היקום האינסופי, הכולל גם עולמות רוחניים נעלים. אמנם האדם הוא היצור הנכבד ביותר בעולם החומרי, אולם הוא עדיין חלק מן העולם החומרי החולף ונפסד, ולפיכך עצם העובדה שהוא קיים היא טובה גדולה עבורו.
  • גם הרעות שקורות לאדם, נובעות ברובן ממעשי האדם עצמו: יש מעט מאד אנשים שנפגעים בפגמים מולדים או אסונות טבע, קצת יותר שנפגעים במלחמות בין בני אדם, אבל הרוב נפגעים ממחלות שהם עצמם מביאים על עצמם ברדיפת המותרות: "ולא יחדל כל סכל נבער מדעת בדאגה ויגון על שלא הצליח לעשות כמו שעשה פלוני מן המותרות, ועל הרוב יביא עצמו לידי סכנות גדולות, כהפלגה בים, ושירותי המלכים, וכל מטרתו בכך להשיג אותן המותרות הבלתי הכרחיות, וכאשר יביאוהו צרות באותם הדרכים שהוא הלך בהם יתלונן על משפט ה' וגזרתו, ויבוא לקלל הזמן, ויתפלא על מיעוט עשותו צדק, מדוע אינו עוזרו להשיג ממון רב, כדי למצוא בו הרבה יין להשתכר בו תמיד...".

אולם, החסידים והחכמים יודעים, שייעודו של האדם הוא להגיע להשגות שכליות, ולכן הם מסתפקים במועט, "לחם לאכול ובגד ללבוש ללא מותרות, וזה הקל ביותר, ואפשר להשיגו בעיסוק מועט אם יסתפק אדם בהכרחי, וכל מה שאתה רואה מקושי הדבר הזה וכבדו עלינו הוא מחמת המותרות ודרישת הבלתי הכרחי, נעשה קשה אפילו מציאת ההכרחי".

עבור אנשים כאלה, העולם הוא רובו טוב ואין בו כמעט רע, שהרי את המטרה העיקרית של קיומם הם מצליחים להשיג. עליהם נאמר הפסוק שלנו: "אבל החסידים החכמים כבר ידעו חכמת המציאות הזו והבינו אותה, כמו שבאר דוד ואמר כל אורחות ה' חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו, כי אותם אשר נצרו טבע המציאות וחוקי התורה וידעו תכליתם, נתברר להם אופן החסד והאמת בכל, ולפיכך עשו מטרתם מה שהייתה הכונה בהם מחמת היותם אדם, והיא ההשגה".

חסד ה' מתבטא בכך, שאת הדברים ההכרחיים אפשר להשיג בקלות: האויר הוא החיוני ביותר - והוא נמצא בשפע ובחינם; אחריו המים - וגם הם נמצאים בשפע ובזול; המאכלים הטבעיים, הפשוטים והבריאים, זולים יותר ממאכלי המותרות.


אמת ה' מתבטאת בכך, ש(כמעט) כל בני האדם נולדים שווים בגופם ובאיבריהם החיוניים: "כל הכוחות הטבעיים והנפשיים והחיוניים והאברים הנמצאים בפרט הזה הם הנמצאים בשני באופן עצמי. ואם היה שם חיסרון הרי זה במקרה מחמת דבר שאירע ממה שאינו בטבע, וזה מועט... אבל מה שיש לזה צרורות מור רבים ובגדים מוזהבים, וזה אין לו המותרות הללו בחייו, אין בזה כל רע ולא עוול, וזה אשר יש לו המותרות הללו לא השיג שום דבר נוסף בעצמותו אבל השיג דמיון שוא או משחק".

"ולפי שתי הבחנות הללו יתבארו לך חסדיו יתעלה על ברואיו בהמצאת ההכרחי באופן סדיר, והשוואתו בין אישי המין בבריאתם. ולפי הבחנה זו האמיתית אמר רבן של חכמים "כי כל דרכיו משפט", ואמר דוד כל אורחות ה' חסד ואמת וגו' כמו שביארנו ובפירוש אמר דוד "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", כי המצאתנו הוא הטוב הגדול בהחלט כמו שביארנו, ובריאת הכוח המנהיג את בעלי החיים הם הרחמים עליו".


מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

רעיון דומה נמצא ב (תהלים ל ו): "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ , חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה": ה' אמנם כועס לפעמים (- משל לפגעי הטבע), אבל רק לזמן קצר - רק רגע אחד. משם אפשר גם להבין מדוע יש צורך ברגע זה של כעס ( פירוט ).

1. רוב המפרשים פירשו שהפסוק מתייחס לשכר שה' נותן לשומרי בריתו ועדותיו: "לנוצרי - לשלם חסד לשומרי בריתו ועדותיו" ( מצודות ) .

2. מלבי"ם פירש שהכוונה לשכר בעולם הבא: "הגם שתמצא לפעמים שה' אינו הולך בהנהגתו בדרך הזה הכולל, רק הולך בארח פרטי נפרד מדרך הכולל, כמו שיש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הנה גם הארחות הם חסד ואמת , שלפעמים הם מצד החסד כמו שרעות הצדיקים בא לכפר עון קל שעשו ולהגדיל שכרם בעוה"ב, ולפעמים הוא מצד האמת ומה"ד להאריך אף לרשע עד שיתמלא סאתו ולהאבידו בעוה"ב, וכל זה ידוע לנוצרי בריתו ועדותיו , הם יודעים שהארחות האלה הם חסד ואמת" ( מלבי"ם ) .

3. והרמב"ם פירש שהכוונה לתוצאה טבעית: נוצרי בריתו ועדותיו יודעים שהעיקר הוא ההשגה השכלית, לכן הם מסתפקים במועט מבחינה חומרית, ולכן חייהם קלים ועטופים בחסד ה'.

ביטויים:

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל[עריכה]

  • הצימוד "חסד ואמת" בספרות האגדה : וירא אלהים אל יעקב, זה שאמר הכתוב: ' כל ארחות ה' חסד ואמת' (תה' כה,י). בשעה שאמר משה לישראל: 'אחרי ה' אלהיכם תלכו' (דב' יג,ה) וחוזר ואומר ללכת בדרכיו, אמרו לו, מי יוכל ללכת ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : על כל מיל ומיל היה עומד בורגן, ועל כל בורגן ובורגן, היה עומד ציון, והיתה ידו של ציון עקומה והיה מראה להם להיכן הוא עיר מקלט, הוי: על כן יורה חטאים בדרך. כל ארחות ה' חסד ואמת - ... ( cache )
  • מדרש תנחומא - וישלח : ... מיד נגלה עליו הקב"ה וברכו שנאמר וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו, וירא אלהים אל יעקב זש"ה כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה) בשעה שאמר משה לישראל אחרי ... ( cache )
  • מדרש תנחומא / פרשת וישלח : אמר להם משה לישראל: לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים, דכתיב: כל ארחות ה' חסד ואמת, וגמילות חסדים. שתחילת התורה גמילות חסדים, ואמצעיתה גמילות חסדים ... ( cache )
  • צופה ומנהיג חלק א':: השואה על מה ולמה - עשרה בטבת : וכן בתהלים: " כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו" (כה:י). שני אנשים מסתכלים על אותו הדבר, אחד רואה ואחד לא רואה. "נוצרי בריתו" מבינים ש" כל ארחות ה' חסד ואמת". ( cache )
  • ילקוט שמעוני : תודיעני אורח חיים, כל ארחות ה' חסד ואמת. בלבי צפנתי אמרתך - אמר ר' זעירי אמר ר' חנינא: כל המורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא, שנאמר: בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך. ( cache )
  • מדרש תנחומא - וירא : ... ולעשות חסד עמו כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו שכך כתיב בו כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה) הקדמתי חסד לאמת וצדק למשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך וגו' ... ( cache )
  • טעמי שמיטה ויובל לרמב"ם- הרב יהונתן שמחה בלס : ואמר דוד (תהילים כה י): ' כל ארחות ה' חסד ואמת וגו, כמו שביארנו. ובביאור אמר דוד (תהילים קמה ט): טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו',. כי המצאתנו הוא הטוב הגדול הגמור, כמו שביארנו. ( cache )
  • הגות יהודית | לא על הלחם לבדו : אמנם החשובים החכמים כבר ידעו חכמת זה המציאות והבינוהו - כמו שבאר דוד ואמר: " כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו" - אמר: שהם אשר שמרו טבע המציאות ומצוות התורה ... ( cache )
  • יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת בלק : כי נאמר (שם י) כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדתיו. אדם שטוב לו שוכח את בורא עולם כי אינו זקוק לו אך אדם שרע לו בגלל צרותיו הוא פותח את ליבו לאביו שבשמים שיושיע אותו ... ( cache )
  • מינקת מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת | Responsa : אמר ר' אבין הלוי ברבי אשרי עירוני שכך ראה המלך אוחז בידה ומוליכה לו לבית, שנאמר ויביאה אל האדם (בראשית ב כב), הוי כל ארחות ה' חסד ואמת, הרי תחילת של תורה חסד, ואמצעיתה ... ( cache )
  • Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary... : אמר להם משה לישראל: לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים, דכתיב " כל ארחות ה' חסד ואמת", שתחלת התורה גמילות חסדים ואמצעיתה גמילות חסדים וסופה גמילות ... ( cache )
  • מיתרים | אמא תרזה : אמר להם משה לישראל לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים דכתיב: " כל ארחות ה' חסד ואמת, וגמילות חסדים", שתחלת התורה גמילות חסדים ואמצעיתה גמילות חסדים ... ( cache )
  • שאלות ותשובות בנושא מידע מקיף ביהדות | חגים ומועדים | הלכות ומנהגים... : (1) הפסוק אומר: כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו. מפשט הפסוק מובן שאורחות ה' הם חסד ואמת רק לנוצרי בריתו ועדותיו, דבר שסותר לכאורה את האמור בתורה כל. ( cache )
  • חובות הלבבות : כמו שאמר דוד המלך (שם כה) כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו. כי הרעה הבאה עליך, אם היא למחול עוונך, היא אמת. ואם היא התחלה מאת האלוהים לתת תמורתה הגמול הטוב ... ( cache )
  • תפילות לישועות:: ברסלב כרמיאל : כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו. הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. דבקה לעפר נפשי חיני כדברך. דרכי ספרתי ותענני למדני חֻקיך. דרך פקודיך הבינני ואשיחה ... ( cache )
  • האמונות והדעות : כל ארחות ה' חסד ואמת53. הערות: 28. לפי ב, מה שדקדקתי. 29. וכעין דברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"א הל' ב: ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות. 30. ( cache )
  • חדשות - לא על הלחם לבדו : 28 דצמבר 2002 ... אמנם החשובים החכמים כבר ידעו חכמת זה המציאות והבינוהו - כמו שבאר דוד ואמר: " כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו" - אמר: שהם אשר שמרו טבע ... ( cache )
  • פירוש המכבי ישעיהו:: ישעיהו פרק א פס' א-ט : ... יצר אתכם וכרת אתכם ברית למען תשמרו את הברית ואת המצוות, כמו שנאמר (לקמן מב: ו): "ואצרך ואתנך לברית עם", וכן (תהלים כה: י): " כל ארחות ה' חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו". ( cache )



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כל אורחות ה' חסד ואמת


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-25-10