ביאור:תאריכים בגלות מצרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



ספר שמות מתחיל בירידתם של בני ישראל למצרים ( שמות א א): "ואלה שׁמות בני ישׂראל הבאים מצרימה את יעקב אישׁ וביתו באו". כפי שחישבנו במאמר תאריכים בספר בראשית :

  • בני ישראל ירדו למצרים בשנת 2238 לאדם הראשון.
  • שנת לידתו של לוי - 2194 לאדם (= 44 שנים לפני הירידה).
  • שנת לידתו של יוסף - 2199 לאדם (= 39 שנים לפני הירידה).
  • שנת פטירתו של יוסף - 2309 (= 71 שנים אחרי הירידה).

במאמר זה נשתמש בתאריכים אלה כדי לחשב תאריכים של אירועים בספר שמות.

מתי התחיל השעבוד במצרים?[עריכה]

ספר בראשית מסתיים במותו של יוסף (בראשית נ כו): " "וימת יוסף" "בן-מאה ועשׂר שׁנים ויחנטו אתו ויישׂם בארון במצרים" ", ובתחילת ספר שמות נאמר (שמות א ו-ח): " "וימת יוסף וכל-אחיו וכל הדור ההוא. ובני ישׂראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם." ויקם מלך-חדשׁ על-מצרים אשׁר לא-ידע את-יוסף... " – זה המלך שהתחיל לשעבד את בני ישראל במצרים אם כך, השעבוד התחיל לאחר מותו של יוסף, כלומר אחרי שנת 71 לירידה.

אך השעבוד לא התחיל מייד אחרי מותו של יוסף, אלא רק אחרי "וימת יוסף וכל-אחיו ..."; לכן צריך לדעת מתי נפטרו אחיו של יוסף.

האח היחיד שתאריך פטירתו כתוב בתורה הוא לוי.

בהמשך הספר נאמר (שמות ו טז): "ואלה שׁמות בני-לוי לתלדתם: גרשׁון וקהת ומררי; ושׁני חיי לוי שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה". כפי שהסברנו כאן , יש שתי דרכים לפרש את הגילאים של לוי ובניו, אך לפי כל הפירושים, לוי חי לפחות 137 שנה, כלומר הוא נפטר לפחות 93 שנים אחרי הירידה; ולכן השיעבוד התחיל אחרי שנת 93 לירידה (אחרי שנת 2331 לאדם הראשון).

חישבנו את הגבול התחתון; כדי לחשב את הגבול העליון צריך לחשב את תאריכי חייהם של בני לוי.

בני לוי[עריכה]

כפי שהסברנו כאן , יש שתי דרכים לפרש את הגילאים של לוי ובניו, אך לפי כל הפירושים, לוי סיים להוליד את ילדיו עד גיל 137, ולכן קהת נולד לפני שנת 93 לירידה.

בפסוקים הבאים נאמר (שמות ו יז-יט): "בני גרשׁון: לבני ושׁמעי למשׁפחתם. ובני קהת: עמרם ויצהר וחברון ועזיאל; ושׁני חיי קהת שׁלשׁ ושׁלשׁים ומאת שׁנה . ובני מררי: מחלי ומושׁי, אלה משׁפחת הלוי לתלדתם"; קהת סיים להוליד עד גיל 133, ולכן עמרם נולד לפני שנת 133 לקהת , כלומר לפני שנת 226 לירידה .

עמרם[עריכה]

בפסוק הבא נאמר (שמות ו כ): "ויקח עמרם את-יוכבד דדתו לו לאשׁה, ותלד לו את-אהרן ואת-משׁה; ושׁני חיי עמרם שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה"; עמרם סיים להוליד עד גיל 137, ולכן משה נולד לפני שנת 270 לקהת , כלומר לפני שנת 363 לירידה .

כשמשה נולד, השיעבוד היה בעיצומו, כי היה צריך להסתיר אותו (שמות ב א-ב): "וילך אישׁ מבית לוי ויקח את-בת-לוי. ותהר האשׁה ותלד בן ותרא אתו כי-טוב הוא ותצפנהו שׁלשׁה ירחים...". לכן השיעבוד התחיל לפני שנת 363 לירידה .

משה[עריכה]

בהמשך הספר נאמר (שמות ז ז): "ומשׁה בן-שׁמנים שׁנה ואהרן בן-שׁלשׁ ושׁמנים שׁנה בדברם אל-פרעה", כלומר משה עמד לפני פרעה לפני שנת 350 לקהת , כלומר לפני שנת 443 לירידה.

משה חי 120 שנה (דברים לד),  ואם נוריד מכאן את 40 השנים שבני ישראל נדדו במדבר, נגיע למסקנה שהוא יצא ממצרים בגיל 80, כלומר, כל המאבק שבין משה לבין פרעה לקח פחות משנה, ובני ישראל ישבו במצרים לכל היותר 443 שנה .  

מתי יצאו בני ישראל ממצרים?[עריכה]

כדי לעשות חשבון מדויק יותר, נבדוק מקורות נוספים שמתייחסים לנושא זה.

ברית בין הבתרים[עריכה]

בברית בין הבתרים, אמר ה' לאברהם אבינו (בראשית טו יג): "ידע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם, ארבע מאות שׁנה". אך הדברים אינם מתייחסים לזרע מסוים או לארץ מסוימת, אלא ל"זרעך" באופן כללי ול"ארץ לא להם" באופן כללי, ולכן לא ברור מתי מתחילה תקופה זו ומתי היא מסתיימת:

  • ייתכן ש" זרעך " הוא כל זרעו של אברהם - החל מישמעאל שנולד בשנת 2034 ( 204 שנה לפני הירידה); ייתכן שהכוונה רק לזרעו של אברהם מיצחק והלאה (שעליו נאמר בבראשית כא יב: "כי ביצחק יקרא לך זרע") - יצחק נולד בשנת 2048 ( 190 שנה לפני הירידה); וייתכן שהכוונה רק לחלק מזרעו של אברהם - רק ליעקב ובניו, שירדו למצרים בשנת 2238.
  •   ייתכן ש" ארץ לא להם " היא - כל הארצות שאינן שייכות להם, כולל ארץ כנען בימי האבות, ארץ מצרים, וגם מדבר סיני, והתקופה מתחילה עם לידתו של בנו של אברהם, ומסתיימת עם כניסתם של בני ישראל לארץ, 40 שנה אחרי יציאת מצרים; ייתכן שה" ארץ לא להם " היא רק ארץ ששייכת לעם אחר, ולפי זה - התקופה מסתיימת עם יציאתם של בני ישראל ממצרים אל המדבר.
  • ייתכן שהמספר מתייחס לשנות הגֵרוּת ("כי גר יהיה זרעך... 400 שנה"), ייתכן שהוא מתייחס לשנות השעבוד ("ועבדום... 400 שנה"), וייתכן שהוא מתייחס לשנות העינוי ("ועינו אותם 400 שנה").
  • לא בטוח שהמספר מדויק - ייתכן שה' הודיע לאברהם מספר מעוגל (מספר מפורט יותר היה מערפל את הרעיון של הנבואה);
  • וייתכן שה' שינה את הגזירה לכאן או לכאן בגלל מעשיהם של בני ישראל.

יש לזכור שב"ברית בין הבתרים" הרעיון המרכזי הוא עצם העובדה שבני ישראל יהיו בגלות, ולא האורך המדוייק של גלות זאת; זו הסיבה שהמספר לא מוגדר במדוייק.

מכל הסיבות האלו, קשה להסתמך על מספר זה כדי לחשב את תאריך יציאת מצרים, ולכן נחפש מקורות אחרים.

מושב בני ישראל[עריכה]

בזמן יציאת מצרים עצמה נאמר (שמות יב מ): "ומושׁב בני ישׂראל אשׁר ישׁבו במצרים ’שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה’ . ויהי מקץ ’שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה’ , ויהי בעצם היום הזה יצאו כל-צבאות ה' מארץ מצרים". פסוק זה, לכאורה, ברור יותר מהפסוק שנאמר בברית בין הבתרים, מכמה סיבות:

  • הוא מתייחס בפירוש לבני ישראל;
  • הוא מתייחס בפירוש לארץ מצרים;
  • הוא כולל מספר מדויק יותר - 430 שנה (המספר 400, שנזכר בברית בין הבתרים, יכול להיות המספר 430 מעוגל למאה הקרובה ביותר).
  • הוא מתאר את מה שקרה בפועל, ולא הבטחה לעתיד שיכולה להשתנות משיקולי שכר או עונש.

הבעיה היחידה במספר זה היא, שלפי בראשית מו, קהת נולד לפני הירידה למצרים. כאמור למעלה, בני ישראל יצאו ממצרים לפני שנת 350 לקהת , ולכן יציאת מצרים היתה לפני שנת 350 לירידה ; וכאן נחלקו הדעות:

1. לפי דעה אחת, המספר 430 שכתוב כאן הוא הנתון העיקרי, ויש לפרש אותו כפשוטו, כלומר שבני ישראל יצאו ממצרים בשנת 430 לירידה (כך פירשו שד"ל , קאסוטו ועוד); לפי זה, ייתכן שקהת הנזכר כאן אינו אותו קהת שנזכר בבראשית, אלא בן אחר שנקרא על שמו, שנולד מאוחר יותר ( כפי שמצאנו בבני דוד ).

2. לפי דעה שנייה, המספר 430 שכתוב כאן אינו מתפרש כפשוטו. וכך פירשו:

  • רש"י : " ""אשר ישבו במצרים" - אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם: "שלשים שנה וארבע מאות שנה" - בין הכל משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה. משהיה לו זרע לאברהם נתקיים (בראשית טו יג) "כי גר יהיה זרעך" , ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק. ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה, שהרי קהת מן הבאים עם יעקב היה צא וחשוב כל שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמונים של משה, לא תמצאם כל כך, ועל כרחך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם, הרי שלא תמצא ארבע מאות לביאת מצרים, והוזקקת לומר על כרחך, שאף שאר הישיבות נקראו גרות, אפילו בחברון, שנאמר (בראשית לה כז) "אשר גר שם אברהם ויצחק" , ואומר (שמות ו ד) "את ארץ מגוריהם אשר גרו בה" , לפיכך אתה צריך לומר "כי גר יהיה זרעך" משהיה לו זרע. וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק, תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן מאתים ועשר שנה, וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך" ", כלומר - בני ישראל יצאו ממצרים בשנת 210 לירידה, שהיא 400 שנה אחרי לידת יצחק, ו- 430 שנה אחרי ברית בין הבתרים. ולפי זה, משה נולד בשנת 130 לירידה.
  • רמב"ן : " "...זה לשון רש"י, והוא דעת רבותינו (במכילתא כאן). אלא שאינו מתוקן בפירושו כל צרכו, שהרי כתוב (בראשית יב יד) "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן", ומעמד בין הבתרים היה אחר כך ימים רבים. אבל נצטרך לתרץ הענין כמו ששנו בסדר עולם (פרק א): אברהם אבינו היה בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן שבעים שנה, שנאמר (בפסוק מא) "ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים". חזר לחרן ועשה שם חמש שנים, שנאמר (בראשית יב ד) "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן". ויהיה ענין הכתוב לומר כי בצאתו מחרן ארץ מולדתו שלא חזר וראה עוד בבית אביו היה בן שבעים וחמש שנה:
ודעתי בדרך הפשט כי ה' אמר לאברהם, "ידוע תדע" כי טרם תתי לך הארץ הזאת "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" ימים רבים "ארבע מאות שנה" , ולא חשש להודיע השלשים, כי אמר לו עוד "ודור רביעי ישובו הנה" (שם טו טז), להודיעו שלא ישובו מיד בסוף ארבע מאות עד הדור הרביעי שיהיה שלם עון האמורי, ירמוז לשלשים שנה הללו, כי עמדם במדבר ארבעים שנה לא מפני עון האמורי שלא נשלם: ויהיה שיעור הכתוב "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים עד שלשים שנה וארבע מאות שנה" שישבו שם למלאות להם כן בארץ לא להם. הודיענו הכתוב כי עתה בצאתם נשלמה הגלות הנגזרת עליהם, והוציאם מעבדות לחירות, לא שיוציאם ממצרים ויהיו עוד גרים בארץ לא להם. ובעבור שכבר הזכיר הענין הזה והודיע בו, לא הוצרך בו להאריך, כי לא בא הכתוב הזה רק להודיע השלשים שנה שנוספו עליהם. ולכך אמר דרך קצרה שהשלימו במצרים ארבע מאות שנה הנאמרים לאברהם אביהם וידועים להם, ועוד שלשים שנה, וחזר ואמר "ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה" לגלותם יצאו מארץ מצרים לחירות עולם: ודומה לו (דברים ב יד) "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד ל"ח שנה" , להשלים החשבון, כי לא הלכו מקדש ברנע עד נחל זרד ל"ח שנה, אבל ישבו בקדש שנים רבות, ואח"כ הלכו משם וחזרו לאחור דרך ים סוף, ובשנת ל"ח עברו נחל זרד. והנה שיעור הכתוב והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד עד שלשים ושמונה שנה. וכמוהו, "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה" (דניאל יב יב), שיגיע לקצם, לא להם עצמם" ". כלומר, בני ישראל יצאו ממצרים בשנת 240 לירידה, שהיא 430 שנה אחרי לידת יצחק; לפי זה, משה נולד בשנת 160 לירידה.
  • ורש"ר הירש פירש ש"מושב" פירושו "מקום ישיבה" (כמו בשאר ההופעות של המילה "מושב" בתנ"ך). ולפי זה, משמעות הפסוק היא "המקום, שבו ישבו בני ישראל בארץ מצרים, היה מיועד להיות מקום-מושבם מזה 430 שנה, כלומר מברית בין הבתרים" (והחשבון כמו למעלה).

לענ"ד, כפי שהסברתי למעלה, הדעה הראשונה היא הפשוטה ביותר, ולפי דעה זו, בני ישראל יצאו ממצרים בשנת 430 לירידה .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-13.


קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/tarikim_mcrym