ביאור:שמו של ספר שירי דוד בן ישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תהלים או תלים[עריכה]

שמו של ספר השירים הנכלל בכתבי הקודש שנערך על ידי דוד ועשרה זקנים, כמבואר במסכת בבא בתרא (יד ב) הוא תהלים. כינוי המתיימר לבטא את מהות הספר המלא בתהלה לה'.

אלא שעל פי כללי הדקדוק אין הסיומת הזכרית מתאימה לביטוי הנקבי, והיה עלינו לקרוא לו תהלות.

ואכן, לעתים אנו נתקלים באזכורי הספר בלשון חז"ל והראשונים כתלים. אלא שבהשקפה ראשונה שינוי זה נראה כביטוי קל של השם המתאפיין בדילוג הברות בלתי משמעותיות כחיקוי לצורת הדיבור השגורה הבולעת את האות ה' ולא בשינוי מהותי.

אלא שלאחר שהנחנו שהביטוי תהלים אינו מדוייק, ניתן לקבוע כי תלים הוא שמו הנכון של הספר, בעוד תהלים מהווה תוצאת שיבוש מאוחר בידי אלו שטעו כי שם הספר אמור לשקף את היותו מכיל תהלות.

יתר על כן, הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ בדקדוקי סופרים מראה כי כל אזכורי הספר בתלמוד מופיעים בכתבי היד כתלים, בעוד שרובם שובשו במהלך הדורות ומהדורות הדפוס.

הואיל וכן, עלינו להבהיר את משמעות שמו המקורי של ספר שירי דוד בן ישי.

מן הנכון להבהיר, כי אנו מוצאים כתיב מלא וחסר בין ביחס לשם ת[י]לים, ובין ביחס לשם תה[י]לים.

המונחים 'תל' ומסילה[עריכה]

אנו מוצאים בלשון המקרא את המונח תל כמגדיר מקום גבוה לעומת המישור. ראה באבן עזרא (דברים יג יז) המסביר את לשון הכתוב תל עולם - מגזרת הר גבוה ותלול שהוא לשון המקרא ביחזקאל (יז כב).

לעומת זאת, קיים מינוח מסלה לכבישת משטח ביחס לגובהו הראשוני. כך אנו מוצאים את לשונות הכתובים: (שמות ט יז): "עודך מסתולל בעמי"; (ישעיהו נז יד): "סלו סלו פנו דרך"; וכיוצא בזה בישעיהו (סב י).

התבוננות בתלים ומסלות תביאנו לידי הכרה, שיש כאן שתי אפשרויות ליצירת מפלסי גובה שונים. התל הוא תוצאת הרמת חלק מן השטח, ואילו המסילה היא פועל יוצא מכבישת חלק מפני השטח. הצד השווה שבהם ששני המינוחים מתארים שטח דו מפלסי.

כבר בלשון המקרא אנו מוצאים את הביטוי תלתלים לאותם צורות המשמשות לייפוי השיער. מאידך, חז"ל משתמשים ביחס ליצירת אותם תלתלים בביטוי מסלסל בשערו. עובדה זו תומכת בהנחתנו כי הסלסול והתלתול שניהם כאחד מתארים את יצירת המפלסים השונים, אשר מוצאת ביטוי מעשי בשער הארוך המתגבה ונכבש, מתגבה ונכבש, עד לתוצאת התלתלים המסולסלים.

יש לציין לדברי הרד"ק בפירושו ללשון המקרא (ירמיהו נ כו): "סלוה כמו ערמים" כאשר לאחר פרשנותו האישית ידרכו עליה במסלה כמו שדורכים על הערמים לדושם הוא מביא את פירוש אביו עשו תלים תלים כמו ערמים על מנת לשללו. והוא מסביר את בסיס עמדתו הלשונית של אביו בכך שלדעתו, כל לשון מסלה עניין הרמה. דווקא פרשנות זו שהרד"ק חולק עליה, מתאימה להשערתי כי למרות שביצירת תל לא כובשים אלא מגביהים, ניתן להחליף בין המינוחים 'תל' ו'סל' מאחר ולשניהם מכנה משותף, כאמור.

עוד יש להבהיר, כי הביטוי תלתלים הוא קיצור לשוני מתלים תלים, סגנון המצוי לעתים במדרשים וכיוצא בזה. כאשר המונח האחרון הוא המתאר בדקדקנות את הנראה לעין - כמות תלים המקובצת במקום אחד, והמכריחה הימצאות מסילות בין התלים.

כך שיש מקום להמציא את הצורה הארוכה של הביטוי סלסול כסלים סלים.

הביטוי סלסול כמתאר שירה[עריכה]

אין מנגינה בלא סלסול, והשמעת פס קול רצוף לא תיצור שירה. על מנת לנגן, יש צורך בהגבהת קול והנמכתו בצורה מסודרת על פי התוויית המלחין והיוצר. בשל כך, מובן הקשר ההדוק בין המונח סלסול ולבין השירה והניגון. כי סלסול משמעו דו מפלסיות, כמבנה המנגינה.

ברוח זה מבארים חלק מן הפרשנים את לשון הכתוב (תהלים סח ה): "סלו לרכב בערבות". וכפי שכותב האבן עזרא שם: סלו — כמו סלסלה, כענין הללו. הרד"ק מדלג היישר ללשון המקרא (משלי ד ח): "סלסלה ותרוממך" ואומר כי כל לשון סלל הוא לשון הגבהה ורוממות. עמדה המזכירה את דעת אביו אותה שלל בתוקף בירמיהו, כזכור.

תלים על משקל סלסולים[עריכה]

השם סלסולים מתאים בהחלט לספר שירים זה, הן מפאת אופיו כמילות שירים המיועדים להתנגן, והן מפאת תוכנו כדברי שבח וייפוי על ידי הרמת כבוד ה'.

כפי שהראיתי, סלסול ותלתול מהווים שני צדדים לאותה מטבע לשון. ושניהם מהווים קיצור של מטבעות הלשון הדקדקניות תלים תלים וסלים סלים. אפשר להניח אפוא כי העורך הקדמון של ספר התלים בחר לכנותו בקצרה 'ת[י]לים' על שם היותו ספר סלסול ותלתול בתוכנו ואופיו.

סלה[עריכה]

הביטוי סלה מופיע במקרא רק בספר תלים ובתפילת חבקוק. ורבים דנו בביאור לשון זה.

הרד"ק בפירושו לתהלים (ג) אומר: איננה מלת ענין, ופרושה לשון הגבהה, מן סלו סלו המסלה (ישעיה סב, י), כלומר: באותו המקום שהיא נזכרת ונקראת זאת המלה היתה הרמת קול המזמור. והראיה כי לא תמצא אותה אלא בזה הספר ובתפלת חבקוק שהיתה שיר, כמו שכתוב גם כן שם (חבקוק ג, יט) למנצח בנגינותי.

לפי דבריו, ספר התלים מורכב מסלים סלים, נאה לו השם המקביל לביטוי זה תלים.