אבן עזרא על דברים יג
<< · אבן עזרא על דברים · יג · >>
פסוק ב
טעם "בקרבך", כי אין נביא כי אם מישראל.
וזאת הפרשה דבקה, בעבור עכו"ם, כי שרפת הבנים - עבודה זרה.
"נביא" - שיאמר כי בהקיץ דבר השם או שלוחו עמו, או בחלום. ויש אומרים, כי יתכן להיות הנביא ממגנבי דבר השם.
ופירוש, שאמר נביא האמת שיהיה אות כך להצדיקו, ושמע השומע, והגידו להיות אות לנפשו.
ויש אומרים, כי אפילו בא האות והמופת אין להאמין בו, כי הוא דבר הפך שיקול הדעת.
ולפי דעתי, שיש אות גם מופת כמו סימן. והעד: דברי ישעיה, שאמר: (ישעיהו ח יח): "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים", ואות הנביא, (ישעיהו כ ג): "כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף", ואותות בניו - שמותם על דבר המקרה שיהיה בימיהם, והם (ישעיהו ז יד): "עמנואל", (ישעיהו ח ג): "מהר שלל חש בז", ו(ישעיהו ז ג): "שאר ישוב", ובמכות - (דברים כח מו): "והיו בך לאות ולמופת", וכן רבים.פסוק ד
ונסיון השם - להראות צדקת המנוסה.
<< · אבן עזרא על דברים · יג · >>