ביאור:שמואל ב טו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




  • (שמואל ב טו טז): "ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית"
  • (שמואל ב טז כא): "ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך"
  • (שמואל ב כ ג): "ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות"

איך עשר נשים יכולות לשמור על בית מפני מורדים רבים חמושים היטב?

1. אולי הכוונה היא לדאוג לניהול הבית, המשרתים, הגננים וכו'.

2. ואולי הכוונה לשמירה רוחנית - לא על הארמון אלא על בית המלוכה, בית דוד (ראו ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה).

ייתכן שהנשים ישבו בבית ואמרו תהלים, ואולי באותו זמן הן חיברו, בין השאר, את: (תהלים ג א): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו"...

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-17.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איך הנשים של דוד שמרו על הבית

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/th-03