ביאור:שוד - ביזה - אנקה = שד - זיז - ינק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
מסתבר (כרגיל) שיש קשר :
בין : שוד / אנקה / ביזה (בזז)
ל : שד / ינק / זיז (זיז = ציץ , שד , פטמה , עטין)
כמו התינוק שיונק (מושך , לוקח) את חלב אימו
כך השודדים "יונקים" (מושכים , לוקחים) את רכושנו
תהלים יב ו :
"{{{1}}}" עניים
"{{{1}}}" אביונים
עתה אקום יאמר ה' אשית בישע יפיח לו :
ישעיה סו יא :
למען "תינקו" ושבעתם "משד" תנחמיה
למען "תמצו" והתענגתם "מזיז" כבודה : {תמצו = תמצצו , יניקה = מציצה}
תהלים פ יד :
יכרסמנה חזיר מיער
"{{{1}}}" שדי ירענה:
"וזיז שדי ירענה" , יתכנו 2 פירושים :
וזיז (= פטמת) שדי (= שד) ירענה (= יניקה)
וזיז (=שד) שדי (= חית שדי / השדה) ירענה (= יניקה)
"ירענה" לשון "הנקה" , בערבית רע'ת' = ינק , וכן ב אוגרתית : מרע'ת'ם ת'ד = יונקי שד
מקום המרעה הוא השדה , וכמו שהשד נותן תנובה – חלב , כך גם השדה נותן תנובה – חלב (עצים)
(כבר הזכרתי בעבר קשר אפשרי בין רע / אח ובין מרעה / אחו..)
יפה פירש רבי יהודה בן קוריש (אגרת , הרסאלה) בשער היחס לשפות זרות (עמוד קצו)
"מזיז" כבודה (ישעיה סו יא) שם "עטיני" הבקר הוא "זיזא"
(זיזא , במילטנית zeiza ובאיטלקית zizha למובן של שד )
ירמיה נא נב-נג :לכן הנה-ימים באים נאם ה' ופקדתי על-פסיליה ובכל-ארצה "יאנק" חלל:
כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו "שדדים" לה נאם ה':
"--
" חית יער = חזיר (?) , חית השדה = אריה (?) (יוסף הלוי מפרש אריה מחבשית - שדה ) (כמובן חית השדה לא חייבת להיות אריה..)
תהלים פ יד : יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה:
תהלים נ י : כי-לי כל- חיתו יער בהמות בהררי-אלף : ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי:
תהלים קד כ : תשת חשך ויהי לילה בו-תרמש כל- חיתו יער : הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם:
ישעיה נו ט : כל חיתו שדי אתיו לאכל כל- חיתו ביער :
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.
תגובות
[עריכה]
מאת: אראל
ברוב המקומות שמופיעה "אנקה" הכוונה לזעקה ולא לשוד ("הנאנחים והנאנקים"). ולכן גם "אנקת אביונים" הכוונה לצעקה שהאביונים צועקים כששודדים אותם, ולא לשוד עצמו.
- מאת: אביתר כהן
- ירמיהו מח ג: "קול " צעקה " מחרונים " שד ושבר " גדול"
- ירמיהו נא נד: "קול " זעקה " מבבל " ושבר " גדול מארץ כשדים"
- נראה גם שאולי יש הבדל בין נאקה לאנקה (אבל זה לא כל כך ברור)
- אולי "בכי ואנקה" (מלאכי) צריך להיות "בכי ונאקה"
- בפסוקים הבאים אמנם רואים קשר בין נאקה לזעקה
- שמות ב כד
- "וישמע אלהים את "{{{1}}}" ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב"
- שמות ו ה
- "וגם אני שמעתי את "{{{1}}}" בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי"
- שופטים ב יח
- "וכי הקים ה' להם שפטים והיה ה' עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט
- כי ינחם ה' "{{{1}}}" מפני לחציהם ודחקיהם"
- יחזקאל ט ד
- "ויאמר ה' אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים
- "הנאנחים" "{{{1}}}" על כל התועבות הנעשות בתוכה"
- מלאכי ב יג
- "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' "בכי" "{{{1}}}" מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם"
- אבל בפסוקים הבאים אפשר לראות משהו מעניין
- הרי בעיקרון חלל = מת , והם לא יכולים לצעוק , כך נראה שהכוונה לשוד (של בגדים / ציוד / תכשיטים)
- למרות שזה יכול להיות בהשאלה , (
- בראשית ד י: "ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה")
- כמו כן נראה שבפסוקים האלה האסיר מקביל למת
- תהלים עט יא
- "תבוא לפניך "{{{1}}}" "אסיר" כגדל זרועך הותר "בני תמותה" "
- תהלים קב כא
- "לשמע "{{{1}}}" "אסיר" לפתח "בני" "תמותה" "
- איוב כד יב
- "מעיר "מתים" "{{{1}}}" ונפש "חללים" תשוע ואלוה לא ישים תפלה"
- יחזקאל כד יז
- " "{{{1}}}" "דם" "מתים" אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל"
- יחזקאל כו טו
- "כה אמר אדני ה' לצור הלא מקול מפלתך "{{{1}}}" "חלל" בהרג "הרג" בתוכך ירעשו האיים"
- יחזקאל ל כד
- "וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה "{{{1}}}" "חלל" לפניו"
- ירמיהו נא נב
- "לכן הנה ימים באים נאם ה' ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה "{{{1}}}" "חלל" "
- (אם לא הייתי מוצא קשר בין שד לשודד ובין זז לבזז , אז לא בטוח שהייתי מקשר בין אנקה לינק..)
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_zyz_0