לדלג לתוכן

ביאור:חלב = עצים, דבש = פירות

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

נכתב ב18:24:34  11.07.2004, בתגובה ל: חלב א

הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מופיע הרבה פעמים בתורה

חלב = אינו החלב של צאן ובקר , אלא פירושו יער = עצים / עצי פרי

(כך באוגריתית , פרופ' י' קוטשר "תולדות הלשון העברית" חוברת א ' עמוד 14)

דבש = אינו דבש דבורים , אלא פירושו פירות (מתוקים) , בעיקר תמר ותאנים

חזה הנקבה נקרא שד בהשאלה מלשון שדה

וכמו שהשדה נותן תנובה = עצי פרי = חלב , כך בהשאלה כונה מה שיוצא מהשד חלב

חלב במשמעות יער , השתמר עד היום בביטוי יערת דבש = חלת דבש

השם סילבי (שם של בת) פירושו יער , ומקורו בספרדית

מי שייסדו את ספרד היו הפיניקים שדיברו למעשה עברית (ספרד = Spain = ארץ השפנים)

סילבי הוא למעשה שיבוש של חלב

האות ח התחלפה לאות c , שמבטאים אותה סי , ובהמשך גם נכתב באות s

דרך אגב לדעתי המלה להניק (לתת חלב) קשורה למלה להעניק (לתת)

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-07-12.


תגובות

[עריכה]

מאת: שמואל

בתגובה ל: ארץ זבת חלב ודבש שנשלח על-ידי אביתר כהן ב18:24:34  11.07.2004: יש לומר להיניק - צירה בה' וכן הי' חייבת להיכתב (גם בכתיב החסר)

(0)

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: להיניק שנשלח על-ידי שמואל ב20:27:08  11.07.2004:

אני באופן אישי שונא וממש לא אוהב דקדוק וניקוד

אני מעדיף להתעסק רק עם השורשים של המלה
היות שהשורש הוא המהות של המלה
דרך אגב אבא שלי הוא ההיפך ממני , והוא ממש מומחה לדקדוק וניקוד
(על דעת עצמו הוא מגיה ספרי קודש ושולח להוצאות הספרים)

מאת: אראל
בתגובה ל: ארץ זבת חלב ודבש שנשלח על-ידי אביתר כהן ב18:24:34  11.07.2004:

הפירוש המקובל הוא "ארץ זבת חלב ודבש" = ארץ שיש בה גם מרעה לבהמות שנותנות חלב, וגם עצי פרי שנותנים פירות מתוקים כדבש.

מה רע בפירוש זה?

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: מה רע בפירוש המקובל לחלב? שנשלח על-ידי אראל ב22:07:38  12.07.2004:

פשוט נראה לי שהפירוש שלי , יותר מתאים למשמעות המקורית של "ארץ זבת חלב ודבש"
ארץ ישראל היתה עשירה בעצי פרי (חלב) , והיתה מפורסמת וידועה בתמריה (דבש)
זב פירושו יוצא , זבת = מוציאה , זאת אומרת שהארץ מוציאה חלב (עצי פרי)
במטבע המפורסם "יהודה השבויה" , מצויר תמר כסמל לארץ יהודה
אגב כתוב על המטבע : "יהודה capta "
capta = כפותה (שבויה)

מאת: אראל
בתגובה ל: אין שום דבר רע שנשלח על-ידי אביתר כהן ב17:13:51  13.07.2004:

1. זב = מוציא נוזלים (ויקרא טו), ולכן יותר הגיוני ש"חלב ודבש" הם נוזלים.

2. חלב במשמעות המקובלת נזכר, יחד עם נוזלים נוספים, גם במקומות נוספים שמשבחים את ארץ ישראל, כמו (דברים לב יג-יד) "..ויניקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור; חמאת בקר, וחלב צאן.."; (ישעיהו ז טו-כב) "חמאה ודבש יאכל... והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ"

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: ראיות לחיזוק הפירוש המקובל שנשלח על-ידי אראל ב10:11:21  16.07.2004:

אולי אני טועה , אפשר לראות בפירוש שלי מין מדרש .. אבל יש לי תחושה שבכל זאת אני צודק..

זבת מופיעה בתנ"ך רק כחלק מהביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" , עלה בדעתי שאולי זבת = זבד
זבד = שמן (גם שמן של חלב = חמאה (כך גם בערבית))
אפשר לראות שארץ – ש מ נ ה – קשורה לפירות הארץ :
במדבר יג' כ' : ומה הארץ ה ש מ נ ה הוא אם רזה היש בה - ע ץ - אם אין והתחזקתם ולקחתם - מ פ ר י - הארץ
והימים ימי בכורי ענבים: .. ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ע נ ב י ם אחד
וישאהו במוט בשנים ומן ה ר מ נ י ם ומן הת א נ י ם:
נחמיה ט' כה' : וילכדו ערים בצרת ו א ד מ ה - ש מ נ ה ויירשו בתים מלאים-כל-טוב
ברות חצובים כ ר מ י ם - ו ז י ת י ם – ו ע ץ - מ א כ ל - לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול:
... והם במלכותם ובטובך הרב אשר-נתת להם - ו ב א ר ץ - ה ר ח ב ה - ו ה ש מ נ ה - אשר-נתת לפניהם ..

מאת: יהודה עציון
תגובה ל: יכול להיות שנכתבה ב17:20:31  14.12.2004

ובכן, הבה ואנסה להטיל שלום ביניכם.

חלב הוא שם כולל לנוזל היוצא מן הפרי או החי.
עיקר עניינו - התירוש היוצא מן הענבים, הפרי העיקרי אשר התוצר הנסחט הוא ייעודו ושימושו.
הדבש - שם כולל למתוקים שבפירות, וכנראה בייחוד למוצר מעובד כמו דבלים או כבישת תמרים, ובערבית (דרי: דיבס) גם למוצר החצי-מוצק המופק מענבים מבושלים ומאודים.
ארץ זבת חלב הוא ביטוי ציורי ישיר, באשר משטח הדריכה בגת זב - פשוטו כמשמעו - אל היקב, הוא בור האיגום של התירוש.
לדברים ישנן ראיות רבות, בפרשנות ובתרגום, וקצר הזמן כרגע לפורטם.
ראה רק בתרגומים לברכת יהודה: חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב, המתורגמים ליין לבן (חלב) ואדום (יין).

מאת: יהודה גרנות
בתגובה ל: ארץ זבת חלב ודבש שנשלח על-ידי אביתר כהן ב18:24:34  11.07.2004:

האם אתה בטוח שחלב=יער באכדית?

עץ הוגים איצום, וברבים איצו. יער הוגים קישתום.
אלה המילים, שאני זוכר עכשיו באכדית ואחת מהן היתה אמורה להישמע כמו 'חלב', לפי דבריך.
אתה יכול בבקשה לציין מה הגייתה של המילה המדויקת (או באיזה ספר קראת את זה, בהנחה שאינך דובר אכדית...).
ניתן לציין פירוש נוסף של הגאון הרב מרגליות. לפי הברקתו, חלב הוא יין לבן (לא של ימינו). לאור זאת הוא מסביר בצורה קצת שונה את ברכת יהודה ועוד.
נ"ב: שלום 'שמואל'.

(2)(1)

(0)

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: האם אתה בטוח? שנשלח על-ידי יהודה גרנות ב15:26:17  15.07.2004:

יש לך הרבה שאלות היום (כן ירבו.. רק אל תבקש "הוכחות"..)

בקשר ל"חלב" אם אני זוכר נכון אז את הפירוש חלב = יער (באכדית או שפה דומה)
קראתי בחוברת "תולדות הלשון העברית" מאת פרופ' י' קוטשר
לכבודך דיפדפתי עכשיו קצת אבל לא מצאתי .
באשר להיגוי , הרי שממש אין לזה שום משמעות בעיני . רק השורש חשוב !
בקשר ל"אברך" , האות "א" היא אמת קריאה ,
והשורש הוא "ברך" ממנו התפתחה המלה הלועזית ברוק(ר) - כרוז)
זאת אומרת לשיטתי , ולשיטת בעל "לשון משותפת" , כל השפות התפתחו מעברית
(א)ברך היא מילה עברית (שמית) , זה לא כינוי ליוסף
אלא לכרוז (המכריז) שהלך לפניו וקרא משהו כגון " פנו נא דרך ליוסף משנה המלך"
בקשר ל"נא" , כאמור גם התרגומים , וגם אבן עזרא הבינו נא = כעת
"אנא ה' הושיעה נא" = בבקשה ה' הושיעני כעת (עכשיו כשאני במצוקה ! ולא בעתיד..)
אם נא = בקשה , אז למה לחזור פעמים אנא + נא ?
בקשר ל ג= ק
הדוגמא שהבאת גבע = כובע = קובע , כמובן ידועה לי
והיא מאד חשובה בקשר למחקר שלי על א"י
לדעתי העיר גבעון היא קובעית דעיתה (= עיה) , מהברייתה של התחומים (פרשת אשקלון..)
בקשר לפלשתים :
החוקרים למיניהם לא יודעים מימינם ומשמאלם והם סתם מקשקשים.. (בלי להעליב כמובן)
כל טוב

(1)

(0)

מאת: יהודה גרנות
בתגובה ל: תשובה שנשלח על-ידי אביתר כהן ב18:06:17  15.07.2004:

זמן רב לא נכנסתי לפורום, ולכן רק היום ראיתי את דבריך. אולי כולם, חוץ ממני, יודעים, אבל: מי אתה?

מדוע החלטת, שמוצא המילים מעברית? האם יש לך קו פירושי ברור או שרעיונותיך אסוציאטיביים בעיקרם?
מה מקור הידע הלשוני שלך, שבזכותו (בגללו) אתה יכול לבטל את דברי חוקרי הלשון?
נו, רצית שאני אשאל שאלות...

(0)

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: בלי להעליב, כמובן... שנשלח על-ידי יהודה גרנות ב18:37:20  15.07.2004:

שלום

מי אני ? אני !
בן 35 , ללא השכלה פורמלית
החלטתי שמוצא השפות מעברית בגלל 1001 סיבות
תעקוב אחרי מה שכתבתי , הבאתי כמה דוגמאות
ובהמשך אביא עוד ..
מספיק לראות שכל השפות שמרו על שמות הא"ב
כדי להבין ולדעת מה המוצא של אותם שפות
אני מבטל את דברי חוקרי הלשון , כי דבריהם פשוט לא מוצאים חן בעיני
דוגמא קטנה לכך ראה מה שכתבתי על כרמיל
בקשר לפלשתים החוקרים אינם יודעים כלום ! נקודה !
כדי לקרוא את כל מה שכתבתי
כנס לקישור המצורף "דף תגובות"
ביי

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: בלי להעליב, כמובן... שנשלח על-ידי יהודה גרנות ב18:37:20  15.07.2004:

שלום

מי אני ? אני !
בן 35 , ללא השכלה פורמלית
החלטתי שמוצא השפות מעברית בגלל 1001 סיבות
תעקוב אחרי מה שכתבתי , הבאתי כמה דוגמאות
ובהמשך אביא עוד ..
מספיק לראות שכל השפות שמרו על שמות הא"ב
כדי להבין ולדעת מה המוצא של אותם שפות
אני מבטל את דברי חוקרי הלשון , כי דבריהם פשוט לא מוצאים חן בעיני
דוגמא קטנה לכך ראה מה שכתבתי על כרמיל
בקשר לפלשתים החוקרים אינם יודעים כלום ! נקודה !
כדי לקרוא את כל מה שכתבתי
כנס לקישור המצורף "דף תגובות"
ביי

מאת: יהודה גרנות
בתגובה ל: תשובה שנשלח על-ידי אביתר כהן ב18:06:17  15.07.2004:

זמן רב לא נכנסתי לפורום, ולכן רק היום ראיתי את דבריך. אולי כולם, חוץ ממני, יודעים, אבל: מי אתה?

מדוע החלטת, שמוצא המילים מעברית? האם יש לך קו פירושי ברור או שרעיונותיך אסוציאטיביים בעיקרם?
מה מקור הידע הלשוני שלך, שבזכותו (בגללו) אתה יכול לבטל את דברי חוקרי הלשון?
נו, רצית שאני אשאל שאלות...

(0)

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: בלי להעליב, כמובן... שנשלח על-ידי יהודה גרנות ב18:37:20  15.07.2004:

שלום

מי אני ? אני !
בן 35 , ללא השכלה פורמלית
החלטתי שמוצא השפות מעברית בגלל 1001 סיבות
תעקוב אחרי מה שכתבתי , הבאתי כמה דוגמאות
ובהמשך אביא עוד ..
מספיק לראות שכל השפות שמרו על שמות הא"ב
כדי להבין ולדעת מה המוצא של אותם שפות
אני מבטל את דברי חוקרי הלשון , כי דבריהם פשוט לא מוצאים חן בעיני
דוגמא קטנה לכך ראה מה שכתבתי על כרמיל
בקשר לפלשתים החוקרים אינם יודעים כלום ! נקודה !
כדי לקרוא את כל מה שכתבתי
כנס לקישור המצורף "דף תגובות"
ביי

מאת: אביתר כהן
בתגובה ל: בלי להעליב, כמובן... שנשלח על-ידי יהודה גרנות ב18:37:20  15.07.2004:

שלום

מי אני ? אני !
בן 35 , ללא השכלה פורמלית
החלטתי שמוצא השפות מעברית בגלל 1001 סיבות
תעקוב אחרי מה שכתבתי , הבאתי כמה דוגמאות
ובהמשך אביא עוד ..
מספיק לראות שכל השפות שמרו על שמות הא"ב
כדי להבין ולדעת מה המוצא של אותם שפות
אני מבטל את דברי חוקרי הלשון , כי דבריהם פשוט לא מוצאים חן בעיני
דוגמא קטנה לכך ראה מה שכתבתי על כרמיל
בקשר לפלשתים החוקרים אינם יודעים כלום ! נקודה !
כדי לקרוא את כל מה שכתבתי
כנס לקישור המצורף "דף תגובות"
ביי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/5731